# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/64/8/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:): 'לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שכן אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה', ועקר מה שנענה אליהו אז - היה התגלות האמונה שהיו ישראל תועים אז מאד אחרי ההבל של עבודה־זרה והכפירות, וכל זה נמשך להם על־ידי האפיקורסות שנמשך מבחינת חלל הפנוי. ואליהו רצה לבטל זאת ולגלות האמונה. על־כן לא נענה אלא בתפלת המנחה, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו (עץ־חיים, שער יג, פרק יא). ועל־כן אז דיקא בשעת המנחה שהיא בחינת הצמצום של חלל הפנוי, אז דיקא צריכין להתגבר ולהתאמץ בתפלה לגלות האמונה. כי עקר האמונה צריכין שם בבחינת חלל הפנוי, וכשזוכין שם לאמונה - אזי נתבטלין כל מיני כפירות וקשיות וכנ"ל. ועל־כן אליהו התגבר דיקא בשעת המנחה, לבטל אז דיקא כל מיני כפירות וחקירות, ולגלות אמונה אז דיקא, כי כשנתגלה אמונה בבחינת חלל הפנוי - לידע ולהאמין שגם שם השם יתברך נמצא כנ"ל, אזי נתבטלין כל מיני כפירות כנ"ל, ועל־כן אז בשעת המנחה דיקא נענה אליהו, לגלות אלהותו בעולם ולבטל כל מיני עבודה־זרה וכפירות שנמשכין מחלל הפנוי. כי גלה האמונה בעולם, שגם שם בחלל הפנוי נמצא השם יתברך כי לית אתר פנוי מניה (תקוני־זהר, תקון ע, קכב:).

ואזי "וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים" (מלכים־א יח, לט). 'אלהים' זה בחינת צמצום ודין, כי גלה האמונה בעולם כי 'ה' הוא האלהים', כי הצמצום הוא אחדות פשוט עמו יתברך 'כההוא קמצא דלבושיה מניה וביה' [כאותו ארבה, שלבושו מגופו עצמו] (בראשית רבה כא, ה), כי כלו חד. וזה בחינת "ה' הוא האלהים", כי כלא חד, רק שאי אפשר להבין זאת עד לעתיד. וזה בחינת 'וירא כל העם ויפלו על פניהם', שראו, ששם בבחינת חלל הפנוי - צריכין לבחינת נפילת אפים שהוא בחינת הסתלקות הדעת. כי פנים זה בחינת מחין, כידוע (עץ חיים, שער ו, פרק ח). הינו ששם בבחינת חלל הפנוי צריכין לסלק את הדעת, שהוא בחינת פנים, רק לסמך על אמונה לבד. כי באמת גם שם בחלל הפנוי - גם שם נמצא הוא יתברך, כי 'ה' הוא האלהים' כנ"ל. וזה שכפלו שתי פעמים 'ה' הוא האלהים', לבטל ולשבר כל מיני כפירות, הנ"ל במאמר הנ"ל, דהינו כפירות הבאים ממותרות וכו', וכפירות הבאים מחלל הפנוי, וכנגד זה כפלו ואמרו שתי פעמים 'ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים':