# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/65/5/

וְזֶה הָעִנְיָן הוּא בְּכָל אָדָם בְּעִנְיַן כְּלָלִיּוּת עֲבוֹדָתוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו. כִּי שַׁחֲרִית מְרַמֵּז עַל הַתְחָלַת עֲבוֹדַת הָאָדָם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־פִּי רֹב בִּתְחִלָּה, כְּשֶׁמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר וּמִתְפַּלֵּל וְלוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה בְּחִינַת שַׁחֲרִית - שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד. וְאָז הוּא כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת, קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְכוּ'. זֶה רֶמֶז עַל הַתְחָלַת עֲבוֹדַת הָאָדָם, שֶׁאָז הוּא בְּחִינַת חֶסֶד, וְהוֹלֵךְ לוֹ הַכֹּל כַּסֵּדֶר, וּמַרְבֶּה בַּעֲבוֹדַת ה' כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ. אֲבָל עַל־פִּי רֹב, אַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ, וּמַתְחִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, וּמִתְגָּרֶה בּוֹ הַבַּעַל דָּבָר, כַּיָּדוּעַ לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם.

וְזֶה בְּחִינַת צָהֳרַיִם - בְּחִינַת 'עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם' שֶׁנֶּאֱמַר עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁזָּכוּ לְכָל הַגְּאֻלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁזָּכוּ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הַבַּעַל דָּבָר - נִכְשְׁלוּ בַּמֶּה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם לְפִי בְּחִינָתוֹ. וְאָז צְרִיכִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר - לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָן מח, תִּנְיָנָא).

וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין עַל כָּל אָדָם. כִּי מַה שֶּׁבָּא עַל הָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל פְּחִיתוּת וְקַטְנוּת עַל־יְדֵי עֹצֶם פְּשָׁעָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁעָשָׂה בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁעָשָׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, עַל־פִּי רֹב, אֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הֵם תַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר־הָרָע, וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל, רַק הוּא מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁרוֹצִין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין לוֹ תִּקְוָה, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ לְמָנְעוֹ מֵאֵיזֶה תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְשִׂמְחָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

וְעַל זֶה הִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ"ל לְבַל יַטְעֶה הָאָדָם עַצְמוֹ, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר (תְּהִלִּים קמה, ג), וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל. וְכַמְבֹאָר שִׂיחָה זֹאת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל בְּסֵפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת בְּסוֹפוֹ (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ג; חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן סז). וּבֶאֱמֶת שִׂיחָה זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֲרָהּ בִּכְתָב, רַק מִי שֶׁזָּכָה לְשָׁמְעָהּ יָכוֹל לְהָבִין אֵיזֶה רְמָזִים מִשָּׁם. אֲבָל הַכְּלָל, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְרַחֲמָנוּתוֹ עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לְעֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ - יֵשׁ עִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְגַמְרֵי מֵרַע לְטוֹב, וַעֲווֹנוֹת יִתְהַפְּכוּ לִזְכֻיּוֹת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ (בְּסִימָן כב):