# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/65/7/

וזה בחינת ראש השנה. כי מנחה היא בחינת פחד יצחק, כי יצחק תקן תפלת המנחה (ברכות ו:). וזה בחינת ראש השנה, שהוא בחינת פחד יצחק, כידוע (תקוני זהר, תקון כא, נח:). וזה בחינת שני ימים של ראש השנה, שהם בחינת דינא קשיא ודינא רפיא (זהר פנחס רלא:) - זה בחינת מנחה גדולה ומנחה קטנה, כי בזמן מנחה גדולה הוא בחינת דינא קשיא, מחמת שאז התחלת שרש הדין של תחלת הצמצום, שמשם עקר התגברותם, כי עקר התגברותם הוא מההתחלה כנ"ל. ועל־כן אז צריכין להמשיך ההמתקה ממקום גבוה יותר. ועל־כן נקרא מנחה 'גדולה'. אבל אחר־כך היא בחינת מנחה קטנה, כי אחר שנתרחק הצמצום והדין מן ההתחלה - שם אין להם כח להטעות כל כך. כי עקר הטעות שלהם בההתחלה דיקא, מחמת שזה אי אפשר להשיג בשום שכל כנ"ל. ועל־כן אז נקרא מנחה 'קטנה', כי המשכת המחין להמתיק הדין הוא כפי הדין, וכשהדין גדול יותר - צריך להמשיך מח גדול יותר להמתיקו. וכן כשהדין נקטן - אין צריכין להמשיך כי אם מח קטן מזה, להמתיקו.

וזה בחינת שני ימים של ראש השנה. כי ביום ראשון הוא דינא קשיא, מחמת שאז הוא בחינת תחלת הצמצום. ואז צריכין להמשיך מחין גדולים מאד מאד - להמתיק הדינים אז. ועקר ההמתקה מבחינת שרש העליון, ששם כל המחין דגדלות וקטנות כלולים יחד. כי בראש השנה נכללין יחד חמה ולבנה, שהם המאור הגדול והמאור הקטן. כי 'זכרון אחד עולה לכאן ולכאן' (ערובין מ:), כי הוא ראש השנה וראש־חדש שהם בחינת חמה ולבנה, כידוע. וביום שני הוא דינא רפיא, מחמת שכבר נתרחק מההתחלה. ואז אין צריכין להמשיך מחין גבוהים כל כך. ובאמת שני ימים של ראש השנה כיומא אריכתא הן (ביצה ד:), כי כלו חד. כי עקר ההמתקה בשני הימים - הכל נמשך משרש העליון ששם כלו חד, שם נכלל יחד שני ימים של ראש השנה, שהם בחינת מנחה גדולה ומנחה קטנה גדלות וקטנות. כי כלא חד. ואז בראש השנה הוא יום ראשון של עשרת ימי תשובה, כי עקר התחלת התשובה נמשך מבחינת ההמתקה הנ"ל, שהוא בחינת ההמתקה של מנחה, שהיא בחינת ההמתקה של ראש השנה כנ"ל. ועקר התשובה של עשרת ימי תשובה נגמר ביום הכפורים, שהוא יום תענית יום מחילה וסליחה.

נמצא, שהתחלת התשובה והתענית של יום הכפורים מתחיל בראש השנה, כי אז מתחיל התקון שנגמר ביום הכפורים, כידוע בכונות (פרי־עץ־חיים, ראש השנה, פרק ב). וזה בחינת קבלת התענית במנחה, כי עקר התקון של יום הכפורים שהוא יום תענית ותשובה, מתחיל בראש השנה, שהוא בחינת תפלת המנחה כנ"ל. כמו כן כל מי שרוצה לעשות תשובה בכל השנה ולקבל עליו תענית - צריך לקבלו במנחה דיקא (ארח חיים, סימן תקסב, סעיף ו), שהיא בחינת ראש השנה. והתענית שמקבל - הוא בחינת יום הכפורים שהוא יום תענית. כי עקר התענית והתשובה זוכין על־ידי ההמתקה של בחינת תפלת המנחה, שהיא בחינת ההמתקה של ראש השנה, וכנ"ל: