# הלכה ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/66/

על־פי התורה "חבלים נפלו לי בנעימים" בלקוטי תנינא סימן עא, עין שם:

וכלל הדברים, כי כל הבריאה היא רק בשביל כבודו יתברך. ועל־כן הכבוד הוא שרש הבריאה כלה. דהינו שרש כל העשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכו'. ועל־כן כשמגיע לאדם איזה כבוד - צריך לזהר מאד שלא לקח לעצמו מזה הכבוד ושלא יהנה ממנו כלל לצרך עצמו, רק יעלה כל הכבוד להשם יתברך. כי צריך להבין מאיזה מאמר נתהוה זה הכבוד, אשר זה הכבוד הוא שרש אותו המאמר וכו' עין שם.

ועקר הכבוד הוא על־ידי האדם, שהוא תכלית כל הבריאה שבשבילו נברא הכל, כדי שהוא יגדל ויפרסם כבודו יתברך, כי אין בכל הבריאה מי שיגדל כבודו יתברך כמו האדם. ועל־כן על־ידי ההולדה כשנולדין ונתרבין בני אדם, על־ידי־זה נתגלה כבודו יתברך ביותר. ועקר ההולדה הוא על־ידי בחינת נעם העליון, שמשם שרש העליון של ההולדה. ונעם העליון שופע תמיד, אך צריכין כלי לקבל על ידו השפעת הנעם העליון, והכלי נעשה על־ידי צדקה לקבל שלהובין דרחימותא שנמשכין מנעם העליון. ויש צדקה של ארץ־ישראל, ויש צדקה של חוץ־לארץ. ועקר הוא הצדקה של ארץ־ישראל, כי ארץ־ישראל בחינת נעם, שהוא בחינת המחין של ארץ־ישראל שמנעימים זה את זה בהלכה, דהינו שלום. וחוץ־לארץ הוא בחינת חובלים, שהם מחין של חוץ־לארץ שהם בחינת מחלקת, בחינת שחובלים זה לזה בהלכה. ואזי כששופע הנעם העליון על־ידי הכלי הנעשה על־ידי הצדקה בשביל ההולדה, וגם בחינת הנעם העליון שהוא המחין מקבל ונשפע עוד מלמעלה יותר כידוע, אזי אלו המחין של חוץ־לארץ שהם בחינת חובלים, הם נופלים גם כן באלו המחין של ארץ־ישראל שהם בחינת נעם, כדי להתתקן, כי אז הוא זמן תקונם. כי עקר קלקולם הוא על־ידי פגם הכבוד (כמבאר כל זה שם היטב).

ועל־כן עתה שנמשך הולדה שהוא בחינת התגלות הכבוד, על־כן הם באים להתתקן. אבל לפעמים המחין של חוץ־לארץ שהם בחינת חובלים - הם פגומים כל כך, עד שאינם יכולים להתתקן, ואדרבא! הם גורמים פגם גם להמחין של ארץ־ישראל, ומזה נמשך המחלקת שיש בארץ־ישראל גם כן. כי עקר המחלקת נמשך רק מבחינת מחין של חוץ־לארץ שהם בחינת חובלים כנ"ל. אבל המחין של ארץ־ישראל הם בחינת נעם, בחינת שמנעימים זה לזה בהלכה, שהוא בחינת שלום. רק על־ידי שהמחין של חוץ־לארץ מבקשין לעצמן תקון, ותקונם בעת ששופע נעם העליון בשביל הולדה על־ידי הכלי של צדקה כנ"ל. ואז נופלין החובלים בנעימים כדי להתתקן. וכשהם פגומים ביותר, הם פוגמים גם את הנעימים שהם פגם המחין של ארץ־ישראל, ומשם נמשך המחלקת שיש בארץ־ישראל. והכל על־ידי [פגם] הכבוד, שעל־ידי־זה כל המחלקת שבעולם, שבארץ־ישראל ובחוץ־לארץ. והכל נמשך על־ידי פגם החובלים הנ"ל, וכנ"ל. עין שם כל זה היטב: