# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/66/14/

וזה (תהלים כד, ה־ו): ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו זה דור דורשיו - כי על־ידי צדקה ממשיכין השפע והברכה מאת ה', דהינו מבחינת נעם העליון, שמשם כל השפע והברכה. וזהו זה דור דורשיו - כי ההולדה של כל הדורות נמשך על־ידי־זה, כמו שכתוב שם. וזהו מבקשי פניך יעקב וכו' - בחינת "שבע שמחות את פניך נעמות" וכו' שזכה יעקב לזה ביותר, כי היתה מטתו שלמה (ויקרא רבה לו, ה), וממנו כל זרע ישראל לדורותם הדורשים את ה', בחינת זה דור דורשיו וכו' וכנ"ל (אות ה, ו). וזהו שאו שערים וכו' ויבא מלך הכבוד וכו'. כי על־ידי־זה נתגדל כבודו כנ"ל. ועל־כן הזכיר שתי פעמים שאו וכו', ויבא מלך הכבוד, כנגד בחינת הנעימים, ובחינת החובלים הנתתקנים על־ידי הנעימים, שעל־ידי שניהם נתגדל כבוד ה' וכנ"ל (אות ג, ו), כי זה המזמור מתחיל מענין ארץ־ישראל וחוץ לארץ, כמו שהתחיל לה' הארץ ומלואה - הינו ארץ־ישראל, תבל ויושבי בה - זה חוץ־לארץ, כמו שפרש רש"י שם. הינו בחינת המחין של ארץ־ישראל והמחין של חוץ־לארץ, שגם הם צריכין להתתקן ולהכלל בהמחין של ארץ־ישראל, על־ידי שיתקנו פגם הכבוד על־ידי צדקה, שעל־ידי־זה נמשכין הדורות וכו', שזהו בחינת וצדקה מאלהי ישעו, זה דור דורשיו שאו וכו', ויבא מלך הכבוד - שכופל שתי פעמים, וכנ"ל. נמצא, שהכל קשור ומחבר יפה. ועל־כן אומרים מזמור זה בכניסת ראש השנה כי אז עוסקים בתקון זה, כנ"ל: