# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/66/6/

וזהו (בראשית כח, יא): ויפגע במקום - שאז תקן תפלת ערבית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כו:). ואז ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. ודרשו רבותינו ז"ל (חלין צא:), שהאבנים היו מריבות זה עם זה וכו' ונעשו כלם אבן אחד. הינו כי אבנים הם בחינת החובלים בחינת מחלקת שהם בחינת אבני נגף. כמו שכתוב (שמות כא, יח): "וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן" וכו', ועל־כן באמת היו מריבות זה עם זה, כנ"ל. אבל יעקב בגדל כחו, מגדל האמת שהיה בו - עשה ביניהם שלום ונעשה אבן אחד, ועל־כן אז תקן תפלת ערבית וכנ"ל. ועל־כן אז וידר יעקב נדר וכו', וסים: והאבן הזאת וכו' יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך - שנדר נדר שהוא נדבת לב, וקבל על עצמו מצות צדקה בשלמות לתן מעשר מכל. כי עקר התקון להמשיך הנעם הוא על־ידי צדקה, ועקר שלמות הצדקה על־ידי יעקב, בחינת (תהלים צט, ד): "משפט וצדקה ביעקב" וכו'. כי הוא זכה להמשיך התקון של הצדקה בתכלית השלמות, כי זכה לתקן כל החובלים, כנ"ל.

וזהו בחינת מעשר, לתקן כל הבריאה שנבראה בעשרה מאמרות, על־ידי עשרה בחינות חלקי הכבוד כנ"ל בהתורה הנ"ל. כי כל זה נתתקן על־ידי צדקה בשלמות כנ"ל. וזהו בחינת מעלת נתינת מעשר לצדקה - לתקן כל חלקי הכבוד שכלול בעשר כנ"ל. וזה בחינת עשר אעשרנו לך - שכונתו בנתינת המעשר הוא בשביל אעשרנו לך - לעשות רצונך בלבד, לא בשביל כבוד עצמו, חס ושלום.

וזהו בחינת (דברים טז, כ): צדק צדק תרדף - שכונתך בהצדקה שתתן יהיה למען הצדק לבד, כדי לקים מצות צדקה כרצונו יתברך, לא בשביל כבוד עצמך כלל. כי לפעמים כשפוגמים בזה, ומתכונים בהצדקה בשביל כבוד עצמו, חס ושלום, אזי יש כח להחובלים לפגם את הנעימים, עד שגם הם נתקלקלים, חס ושלום, וכנ"ל. ואז הוא, חס ושלום, מקום הצדק שמה הרשע (קהלת ג, טז). כי החובלים בחינת רשע - התגברו על הנעימים שנמשכו על־ידי הצדק, דהינו על־ידי הצדקה, וכנ"ל. ועל־כן הזהיר הפסוק צדק צדק תרדף - שתכון בהצדקה למען הצדק לבד. ואז ישאר הצדק על מקומו בשלמות, כי אדרבה! הצדק יתקן גם החובלים. וזהו גם כן בחינת צדק צדק תרדף - שתי פעמים. כי גם החובלים נתהפכים לצדק כשכונתו בצדקה באמת, שנותן צדקה למען הצדקה לבד, בבחינת צדק צדק תרדף, וכנ"ל. וזהו למען תחיה וירשת את הארץ (שם), כי על־ידי־זה זוכים לארץ־ישראל, ששם עקר השפעת הנעם כנ"ל. וזהו למען תחיה וכו', כי עקר החיות מבחינת הנעם, כמו שכתוב (תהלים טז, יא): "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח". וזהו "נעמות בימינך נצח" דיקא שישאר הנעימות לנצח, ולא יוכלו החובלים לקלקלו, חס ושלום.

וזה נעשה על־ידי בחינת יעקב, שהוא בחינת אמת, שהוא בחינת אור הפנים, בחינת (שם כד, ו): "זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". שכל הדורות הדורשים אותו יתברך ומגדלים כבודו יתברך נמשכים על־ידי בחינת יעקב, שהוא אמת, שהוא אור הפנים, בבחינת (בראשית לז, ב): "אלה תלדות יעקב יוסף", וכנ"ל. והוא זכה לנעמות נצח, כי בית־המקדש השלישי שיבנה בזכותו יתקים לנצח וכנ"ל. וזהו 'שבע שמחות את פניך', בחינת יעקב בחינת אמת, 'נעמות בימינך נצח'. כי על־ידי גדל האמת, לא יוכלו החובלים לקלקלו, רק ישאר ויתקים הנעימות לנצח, כנ"ל: