# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/66/7/

וזה בחינת ראש השנה. כי בראש השנה נברא העולם, דהינו אדם הראשון שהוא עקר העולם כנ"ל. כי עקר הכבוד הוא על־ידי האדם, שבשביל זה נברא הכל. ועקר האדם נמשך מנעם העליון, כמובן בהתורה הנ"ל. ועל־כן צריכין להמשיך בראש השנה בחינת הנעם, וזה נמשך על־ידי השופר, שהוא בחינת כלליות עשרה מיני נגינה, בבחינת "היטיבו נגן בתרועה" (שם לג, ג), שזהו בחינת נעם, בחינת "נעים זמירות ישראל" (שמואל־ב כג, א), וזה בחינת "עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר זמרו אלהים זמרו" וכו' (תהלים מז, ו). כי תרועה וקול שופר הם בחינת נגינה וזמרה, שהוא בחינת נעם כנ"ל (ועין כל זה בדברינו בהלכות ברכת הפרות, הלכה ד, אות י').

ועל־כן קורין בראש השנה לדת יצחק, כי יצחק הוא הולדה הראשונה בקדשה כנ"ל (אות ב'), שנמשך מנעם עליון, שעל־ידי־זה עקר התגלות כבודו כנ"ל (וכמבאר כל זה בהלכות ברכת הפרות הנ"ל עין שם). וזהו בחינת תקף הדינים של ראש השנה, שצריכים להמתיקם בכמה המתקות, כידוע. כי מחמת שאז צריכין לעורר נעם העליון כדי לגלות כבודו יתברך, שעל־ידי־זה היתה כל הבריאה שנברא בראש השנה כנ"ל, על־כן אז באין החובלים להתתקן כנ"ל. וגם כי כל פגם החובלים נמשך מחטא אדם הראשון, כמבאר בדברינו (בהלכות כבוד אב ואם, הלכה ב', אותיות א, ד; עין שם), וחטא אדם הראשון היה בראש השנה (פרי־עץ־חיים, ראש השנה, פרק ב), על־כן נתעוררין אז כל תקף הדינים. כי החובלים הם בחינת מחלקת, בחינת דינים קשים, כי משם שרשם, כידוע. וזה כל עבודת ראש השנה של הצדיקים להמתיק תקף הדינים, הינו להמתיק לבטל יניקת החובלים שלא יוכלו להתגבר לקלקל את הנעימים, חס ושלום, ואדרבא! החובלים יתתקנו על־ידי הנעימים, וכנ"ל. ובשביל זה צריכים לנסע לגדולי הצדיקים על ראש השנה שיודעים לעסק בתקון זה בשלמות.

וזה בחינת מה שהולכין על קברי צדיקים בערב ראש השנה, כי הסתלקות הצדיק הוא בנעם העליון וכו' (כמבאר שם בהלכות ברכת הפרות הנ"ל, אות יג, עין שם). כי יש עבודה גדולה בענין זה לתקן בחינת החובלים, כי כל מה שממשיכין הארה יותר מנעימות עליון יותר, באים חובלים מקלקלין יותר ויותר להתתקן, ויכולים לגרם קלקול יותר, חס ושלום. על־כן צריכין לזה צדיק גדול במעלה מאד מאד, שיכול להמשיך מנעם העליון בתכלית המעלה, ולא יפגם שם כחוט השערה, כי זכך עצמו מתאוות עולם הזה בתכלית, ואין לו שום נגיעה כל שהיא בשום נדנוד תאוה בעולם, שכלם נמשכין מנפילת נעימות העליון. ואין מי שיכול לעלות בשלמות לנעם העליון לתקן החובלים, כי אם מי שהוא נקי לגמרי מפגם הנעימות, ואין לו שום הסתכלות בזה העולם, כנ"ל, והוא זוכה לנעימות נצחי בבחינת 'נעמות בימינך נצח', ששם אין מגיע שום פגם כלל.

וזה בחינת השופר של ראש השנה, שהוא כלול מכל העשרה מיני נגינה, שהם כלל הנעימות העליון. כי קול השופר חזק וגבה מאד מאד, ויש לו כח לעלות למעלה למעלה, ולעורר תכלית הנעם העליון הנ"ל, ששם נתתקן הכל, בבחינת (שמות יט, יט): "ויהי קול השפר הולך וחזק מאד" וכו'. וכתיב (שם יט, טז): "וקל שפר חזק מאד", שקול השופר חזק מאד, שיש לו כח להתגבר ולהמתיק ולבטל כל החובלים, מחמת שיכול לעורר תכלית הנעם העליון, באפן שלא יוכלו החובלים לקלקלו, וכנ"ל. אבל צריכין לזה כח הצדיק הגדול מאד, שפרש עצמו מכל וכל מנפילת הנעימות שנפל לזה העולם, לכל התאוות וכנ"ל. ומחמת שאין שכיח עתה צדיק כזה שיהיה גדול במעלה כזה, על־כן צריכים לילך ולסע על קברי הצדיקים המפלגים במעלה שזכו לזה.

וזהו (תהלים פט, טז): "אשרי העם ידעי תרועה", 'ידעי' דיקא, שיכולים לעורר המחין על־ידי התרועה וקול שופר, דהינו שיכולים להגיע עם התרועה וקול שופר עד תכלית נעם העליון, שמשם עקר הדעת והמחין כנ"ל. וזהו "ה' באור פניך יהלכון". זה בחינת אור הפנים שהוא בחינת 'שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח' וכנ"ל (אות ג). וזהו "בשמך יגילון כל היום", כי שם עקר השמחה, בחינת 'שבע שמחות' וכו' כנ"ל. וזהו "בצדקתך ירומו", 'בצדקתך' דיקא. כי עקר התקון על־ידי הצדקה, שעל־ידי־זה נעשה כלי לקבל השפעת הנעם העליון, כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל. ובשביל זה נוהגין כל ישראל להרבות בצדקה בימים אלו (ארח חיים, סימן תקפא, סעיף ד) - כדי להמשיך השפעת הנעם שנמשך על־ידי הכלי של הצדקה כנ"ל. וזה עקר התשובה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה, כי כל החטאים נמשכין על־ידי החובלים, כנ"ל (אות ה), ועתה עוסקין לתקנם שעל־ידי־זה עקר התשובה: