# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/66/9/

וְזֶה בְּחִינַת סֻכָּה. וְעִקַּר מִצְוַת סֻכָּה הוּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה (אֹרַח חַיִּים סִימָן רלט סְעִיף א), שֶׁהֵם כָּל צָרְכֵי אָדָם וְחִיּוּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו שֶׁכֻּלָּם יַכְנִיס לְתוֹךְ הַסֻּכָּה. כִּי סֻכָּה הִיא בְּחִינַת אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין (זֹהַר פִּנְחָס רנה:), שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "אֵם לַבִּינָה" וְכַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת מִצְוַת סֻכָּה, אָנוּ זוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר כָּל הַנְּעִימוּת שֶׁבַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכֵלִים נָאִים וְכוּ' - לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן. כִּי זֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם - שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַנְּעִימוּת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, רַק יְקַשֵּׁר וְיַעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשָׁם, לְנֹעַם עֶלְיוֹן. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁמַּכְנִיסִין כָּל הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ' לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן כַּנַּ"ל.

כִּי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים זָכִינוּ לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֵין הַנֹּעַם מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם גַּשְׁמִיּוּת, רַק בְּקוֹלוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הֶחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת. וְעַל־כֵּן חַיָּבִין אָז בַּחֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, כִּי הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם אֵיזֶה זְמַן דְּהַיְנוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, אוֹ מִי שֶׁצָּרִיךְ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁגּוֹזְרִין עָלָיו תַּעֲנִיתִים, כִּי הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי מֵאַחַר שֶׁפָּגַם עַל־יְדֵי חֲטָאָיו בְּהַנְּעִימוּת הַנַּ"ל, שֶׁנִּמְשַׁךְ אַחַר נְעִימוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, עַד שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה וְתַעֲנִית שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. כִּי צָרִיךְ לִפְרֹשׁ עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִנְּעִימוּת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם, וּלְקַבֵּל עָלָיו תַּעֲנִית בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁשָּׁם אֵין הַנֹּעַם מְלֻבָּשׁ כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּנַּ"ל. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם אֵיזֶה זְמַן כְּמוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחַיָּבִין הַכֹּל בְּתַעֲנִית, אוֹ כָּל אֶחָד שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו תַּעֲנִיּוֹת כְּפִי חֶטְאוֹ. אֲבָל עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הִיא שֶׁיִּתְנַהֵג עַל־פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁצָּרִיךְ דַּיְקָא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּפִי צֹרֶךְ עַל־פִּי הַתּוֹרָה, רַק שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּרוּךְ אַחַר הַנְּעִימוּת שֶׁבְּהַמַּאֲכָל וְכוּ', רַק לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ לְנֹעַם הָעֶלְיוֹן, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית יא:): 'בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא, כַּלְבָּא לֵיכוּל שֵׁרוּתֵיהּ' (בֶּן יְשִׁיבָה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית - כֶּלֶב יֹאכַל אֶת אֲרוּחָתוֹ) כִּי הַכְּלָבִים הֵם בְּחִינַת מַיִּין מְרִירִין הֵפֶךְ הַנֹּעַם. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ זֶה שֶׁצִּעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם), עַל שֶׁלֹּא זָכָה לְקַשֵּׁר הַטַּעַם וְהַנְּעִימוּת שֶׁבַּיַּיִן, לְשָׁרְשׁוֹ. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם. וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים זִכָּנוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה צִלָּא דִּמְהֵמְנוּתָא (בְּצֵל הָאֱמוּנָה), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵגֵן עָלֵינוּ בְּצֵל כְּנָפָיו וּמַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר נֹעַם הָעֶלְיוֹן. וְצִוָּה עָלֵינוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְכוּ', כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְקַשֵּׁר כָּל הַנְּעִימוּת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת סֻכָּה, כַּנַּ"ל: