# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/12/

ואפלו עתה בגלותנו הארך המר, כל חיותנו וקיומנו הוא על־ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות, שהם בחינת קדשת המשכן ובית־המקדש בחינת מקדש מעט, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה כט.). כי זה עקר סוד בנין המשכן, שמשה רבנו ראה עצם התגברות הבעל דבר והסטרא אחרא, שאחר מתן תורה בהתגלות אלהות כזה קלקלו כל כך, על־כן עשה תקון לדורות על־ידי בנין המשכן במדבר, שבזה המשיך תקון, שאפלו כשיחרב הבית־המקדש שתי פעמים, אף־על־פי־כן יהיה לנו כח להמשיך קדשת הבית־המקדש אפלו בחוץ־לארץ בארצות צפון, במקומות הרחוקים מהשם־יתברך מאד, גם שם נוכל להמשיך קדשת הבית־המקדש על־ידי הבתי כנסיות ובתי מדרשות שמתכנסין שם ועוסקין בתורה ותפלה וכו'. כי כל הבתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו בחוץ־לארץ הם בבחינת קדשת המשכן שבמדבר. ובשביל זה נקרא משכן לשון המשכה, בחינת (שיר השירים א, ד): "משכני" וכו' (שמות רבה לא, י), הינו שעל־ידי קדשת המשכן שנבנה במדבר, ואנו קורין אלו הפרשיות בתורה, על־ידי־זה יש לנו כח להמשיך קדשת הבית־המקדש גם בגלות הזה בחוץ־לארץ, כמו שהמשיך משה קדשת הבית־המקדש על־ידי המשכן שבמדבר.

ועל־כן באמת עקר הכח לזה הוא על־ידי בחינת משה שהוא בחינת צדיקי אמת, שצריכין לבוא אליהם ולהתקשר להקבוץ שלהם בבתי מדרשות שנבנו על שמם. כי הם בגדל כחם עוסקים תמיד גם בדורות אלו בבחינת בנין המשכן, כמו שכתוב בהתורה "אזמרה" וכו' (בסימן רפב), שכל צדיק אמתי בונה בחינת משכן וכו', עין שם. ושם יכול כל אחד לגנז כל נקדה ונקדה טובה שלו - להכניסה לתוך השתפות הקדוש של כלל הקבוץ הקדוש, שעל־ידי־זה לא יוכלו לחטפה ולקלקלה שום מחבל והסטרא אחרא, חס ושלום, בבחינת (ירמיה ל, כא): "מי זה ערב את לבו לגשת אלי" וכו', דהינו בבתי מדרשות שהם בחינת המשכן ובית־המקדש ששם השם־יתברך.

וזה בחינת פרשת שקלים שקורין עתה בכל שנה, להזהיר העם על השקלים בשביל בנין המשכן, שעל־ידי־זה ממשיכין בחינת קדשת המשכן ובית־המקדש עלינו על־ידי הבתי מדרשות הנ"ל וכנ"ל, שעל־ידי־זה עקר תקון התשובה וכו' כנ"ל.

וזה בחינת "בראשית" – 'ראש בית' (תקוני זהר, תקון ג, יח:), כי 'בראשית' מרמז על תשובה, בחינת "בראשית" – 'ירא שבת', שהיא בחינת תשובה, כמו שכתוב שם. כי עקר התשובה היא על־ידי הראש בית על־ידי בחינת הבית שהוא בונה, שהוא הבית־המדרש שלו, שהיא בחינת המשכן וכו' וכנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת אוריתא דעתיקא סתימאה, שהיא בחינת ענג שבת, כמו שכתוב שם: