# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/13/

גם שקלים הם בחינת צדקה נדבת לב, בפרט צדקה שנותנין בשביל בנין בית המדרש - שהיא צדקה המתקימת ביותר, כמו שפרש רש"י על פסוק (קהלת ה, ט): "ומי אוהב בהמון לא תבואה" וכו' [כמובא במקום אחר (הלכות ברכת השחר הלכה ה', אותיות לח, צד)], כי צדקה בחינת תשובה, בחינת תקון הה' הנ"ל. כי עקר בחינת צדקה להמשיך בחינת הה', לעשות מצדק צדקה, כמובא (בסימן סז), כי 'ה' - דלת הוית', שמשם כל העניות והדלות של העניים והאביונים, שנמשך מתקף הדין של הצמצום הנ"ל. וכשנותנין לו משפע עשירותו צדקה - בזה ממשיכין יוד לתוך הה', על־ידי שמוציאין העני מדלותו ומעלין אותו, בבחינת (במדבר כח, ה): "ועשירית האיפה סלת למנחה" וכו', כמובן שם בהתורה הנ"ל, כי המשכת הקדשה על־ידי מחשבות קדושות והמשכת שפע העשירות דקדשה לתוך הדלת שהיתה דלה ועניה לעשותה בחינת ה', כל זה בחינה אחת, כמובן שם.

וכל זה היא בחינת צדקה לעני הגון שהוא בחינת השכינה, בחינת (ישעיה נז, טו): "אשכן את דכא", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה לא.), בחינת (תהלים עד, כא): "אל ישוב דך נכלם", שעל־ידי השפע שמשפיעין לו - מעלין השכינה, כביכול, מדלות ועניות, ואתחזרת ואתעבידת ה' כנ"ל. נמצא, שצדקה היא בחינת תקון הה' הנ"ל, שהיא בחינת התקונים הנ"ל, שזהו בחינת תקון השקלים, שהם בחינת תשובה, כנ"ל: