# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/15/

ועל־כן כל הקלקולים היו על־ידי הערב רב, שנקראים ערב רב על שם התערובות, שמערבבין דעתם בתערובות שאינו טוב, שרוצים לחקר במפלא מהם במה שאסור לחקר, בחינת (חגיגה יג.) 'במפלא ממך אל תדרוש', ואפלו במה שהרשה להתבונן יש כמה דברים שאסור לעסק בהם ברבים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם יא:): 'ולא במעשה בראשית בשנים, ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו'. והרשעים והכופרים הרוצים להשיגו יתברך על־ידי חקירות ומופתי השכל הם בהפך מזה - שנכנסים בחקירות שאסור לחקר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם): 'כל המסתכל בארבעה דברים' וכו', וגם רוצים לעסק בזה ברבים בבתי כנסיות הרעים שלהם, שכל זה היא בחינת ערב רב - שמערבבין ומבלבלין הכל, שעל ידם היה עקר חטא העגל, שהיא עבודה־זרה וכפירות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה מב, ו).

והתקון לזה שקלים לנדבת המשכן וצדקה לתלמידי חכמים - שהם גם כן בחינת שקלים כנ"ל, שעל־ידי־זה ממשיכין שפע העשירות אל הקדשה כנ"ל, הפך הערב רב, שעל־ידי רבוי העשירות עשו את העגל, כמו שכתוב (דברים א, א): "ודי זהב", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לב.). כי כשנותנין צדקה בשפי לעניים הגונים ולבנין הקדשה שהיא בחינת נדבת המשכן, על־ידי־זה נעשה בחינת תקון הה' הנ"ל, שהיא בחינת תקון ביתא תתאה וביתא עלאה כנ"ל, שעל־ידי־זה נתתקן הכל, כנ"ל:

ראשי פרקים

שיך להלכות מנחה ובו ענין פורים