# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/22/

ולבאר יותר ענין התורה הנ"ל וענין תפלת המנחה. כי כבר נתבאר, שאדמו"ר ז"ל מרמז בתורה הזאת שכל ענין הצמצום של חלל הפנוי, המבאר בזהר הקדוש ובעץ חיים בתחלתו וכו', כל זה נעשה אצל כל אחד מישראל שהוא חלק אלוה ממעל, כי "בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). כי כל ענין הצמצומים של תחלת הבריאה, הכל היה רק בשביל האדם שהכל נברא בשבילו, שבשביל זה צמצם עצמו יתברך בכמה צמצומים שונים, והמשיך התגלות אלהותו בחכמה נפלאה, הכל בשביל בריאת העולמות שהם המדות, והכל בשביל שיהיה נברא האדם בעולם העשיה הזה, שיהיה לו בחירה כזאת, שעל ידו עקר התגלות מלכותו, שבשביל זה נברא הכל. כי השם־יתברך רצה שיהיה עקר התגלות מלכותו על־ידי אתערותא דלתתא דיקא שהיא על־ידי האדם הבעל בחירה דיקא. ועל־כן לא נתתקנו ולא נתקימו כל הצמצומים והתגלות אלהות שהיתה על ידם עד שבא האדם, שזה בחינת סוד (בראשית ב, ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכו' כי לא המטיר ה' אלהים ואדם אין לעבוד" וכו', כמובן כל זה בספרים, שזה סוד תקון המתקלא (זהר תרומה קעו:).

כי עקר תקון המתקלא הוא רק על־ידי האדם הבעל בחירה, כי הבחירה בחינת מתקלא, שהיא במשקל ממש, ויכול להכריע לכאן או להפך, חס ושלום. ועל־כן צריכין להבין מרחוק, מי שיש לו לב להבין מדעתו בכתבי האר"י ז"ל ובזהר הקדוש ובספרי מפרשיהם ובספרים שיצאו לאור בדורות אלו, שכל סודות הקבלה, הכל נאמרו על בחינת צלם אלהים שנברא בו האדם. וכל הצמצומים של בחינת חלל הפנוי, הכל נעשה עם כל אדם בכל זמן כפי מדרגתו, וכמובן בהתורה הזאת כנ"ל.

והנה מבאר בכתבי האר"י ז"ל מענין הצמצומים הנפלאים שהיו מקדם, שנקראים עולם המלבוש וכו' מה שלא מבאר כלל בספר העץ חיים, רק בשאר ספרי האחרונים מביאים הרבה בזה בשם האר"י ז"ל. ושם מבאר כמה בחינות צמצומים ברצוא ושוב, בבחינת מטי ולא מטי וכו' שהיה קדם וכו'.

והכל כלול במה שכתב אדמו"ר ז"ל בהתורה 'מישרא' סימן ל, וזה לשונו: השגות אלהות אי אפשר להשיג כי אם על־ידי כמה צמצומים מעלה לעלול משכל עליון לשכל תחתון וכו', וצריכין לזה רבי גדול; וכו' עין שם. וכלל הדברים המבארים לענין הצמצומים של תחלת הבריאה לגלות אלהותו יתברך, הוא, שבתחלה צמצם האור, ואחר־כך התחיל להמשיך איזה בחינת אור ואחר־כך חזר האור למקומו והשאיר רק איזה רשימו, כי לא היה אפשר עדין לסבל זה האור. ואחר־כך חזר והמשיך עוד הפעם איזה בחינת אור בצמצום חדש נפלא, וחזר והעלימו שלא יהיה רבוי אור. וחזר והמשיך האור בדרך נפלא וכו' וכן כמה וכמה פעמים, שזה בחינת סוד הטהירו עלאה וטהירו סתם וכו', ועולם המלבוש שקפל האור וכו' עד שנעשה בחינת חלל הפנוי וכו'. ואחר־כך המשיך אור המלכים ולא יכלו לקבל האור ונשברו ומתו וכו' עד שהתחיל עולם התקון וכו', והכל בשביל האדם.

כי כל השבירה והמיתה היו, מחמת שעדין לא היתה אתערותא דלתתא, כי אדם אין וכו' כנ"ל. ועל־כן כשבא האדם הבעל בחירה שנברא בצלם אלהים - בו תלויים תקון כל העולמות. ועל־כן נעשים אצל האדם כל הבחינות הנ"ל, שהם בחינת הצמצומים הנ"ל, שזהו בחינת מה שמבאר בדרך כלל בהתורה הנ"ל, שאור להביות הלב של איש הישראלי הוא בחינת אין סוף וכו', וצריכין לצמצם וכו'. ואלו הצמצומים בעצמן שצמצם עצמו השם־יתברך בצמצומים נפלאים שונים כנ"ל, כדי לגלות אלהותו יתברך, כלם בהכרח שיעברו על האדם, כי כלם לא היה כי אם בשביל האדם שהוא יתקן הכל על־ידי אתערותא דלתתא דיקא.

כי כלל הצמצומים הם מה שהשם־יתברך מראה ומאיר פניו קצת, ואחר־כך מסתיר אותו, וכן כמה פעמים, בכמה בחינות שונות [וכמו שמבאר בשיחה של פורים (חיי מוהר"ן סימן צ) על פסוק (ויקרא יג): "ואם מפאת פניו ימרט ראשו" וכו']. וכמו שכתוב (ישעיה מה, טו): "אכן אתה אל מסתתר", וכתיב (תהלים ל, ו): "כי רגע באפו חיים ברצונו וכו', ה' ברצונך העמדת להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל", וכתיב (שיר השירים ה, ב): "קול דודי דופק" וכו' - זה בחינת התגלות אלהותו, "ודודי חמק עבר" בחינת הסתרת אלהותו. וזה בחינת מה שפרש רש"י על פסוק (דברים כט, ט): "אתם נצבים היום" - 'כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כך עתיד להאפיל ולהאיר לכם' וכו'.

וכל זה נעשה בכל דור בכל אדם ובכל זמן - הכל בשביל הבחירה, כי על־ידי־זה עקר הבחירה על־ידי ההתגלות וההעלמה. ובשביל זה, מי שרוצה לילך בדרכי ה' - צריך להיות בקי בהלכה בקי ברצוא ובקי בשוב, בקי בעיל בקי בנפיק וכו' (כמו שכתוב בהתורה "קרא את יהושע" וכו' – סימן ו). כי כל הצמצומים הנ"ל הוא בחינת רצוא ושוב כמובן. וכל המלאכים ושרפים וכו', כל השגתם את הבורא יתברך הוא בבחינת רצוא ושוב, כמו שכתוב (יחזקאל א, יד): "והחיות רצוא ושוב", אבל עקר הוא האדם שהוא חלק אלוה ממעל, ונברא שיהיה לו ממשלה עליהם. כי הרצוא ושוב של העליונים הוא בלי כח הבחירה, על־כן אין יכולים לתקן המשקל לעבדו בהדרגה וכו', על־כן הם רועשים ובוערים ומתנשאים וכו'. אבל האדם שיש לו בחירה, כשזוכה להיטיב מעשיו, שהם גדולי מבחרי הצדיקים, הוא מתקן הצמצום הנ"ל שיאיר התגלות אלהותו ומלכותו לכל באי עולם בהדרגה ובמדה בבחינת תקון. כי עקר התקון על־ידי אתערותא דלתתא, שהוא על־ידי האדם התחתון שבזה העולם דיקא, וכנ"ל.

וזה נעשה בכל יום ויום כל ימי עולם, שזהו בחינת חדוש מעשה בראשית שבכל יום ויום, שהוא יתברך מאפיל ומאיר - יוצר אור ובורא חשך וכו', בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים וכו', וגולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ומעביר יום ומביא לילה וכו' - הכל בשביל טובת ישראל, להודיע אלהותו ומלכותו לכלם. ועל־כן אומרים כל זה קדם קריאת שמע, שהוא התגלות יחודו ומלכותו לעולם ועד. כי עקר השנויים האלו שגולל אור מפני חשך וחשך מפני אור וכו', הכל נמשך מסוד הצמצומים הנ"ל של תחלת הבריאה, שגלה האור והעלימו וחזר וגלה אותו בדרך חדש נפלא יותר וחזר והעלימו, וכן כמה פעמים, והכל בדרכים נפלאים חדשים, כמובן בכתבים הנ"ל. וכל זה היה בשביל שיהיה נברא העולם ויתקים עתה, שעקרו האדם הבעל בחירה, ועל־כן נעשין עתה כל בחינות הצמצומים הנ"ל. אבל עתה הכל תלוי בהאדם שאליו נמסר הכל, בבחינת (תהלים קטו, טז): "והארץ נתן לבני־אדם", שמסר לו כח להמשיך אלהותו והתגלות מלכותו על־ידי צמצומים הנ"ל כפי בחירתו. כי נתן בו כח אלהי בלבו, שעל־ידי־זה יכול לבער עד אין סוף, אבל צוה עליו שיצמצם האור - שלא יעבר על 'פן יהרסו' וכו' כנ"ל. ואחר־כך כשמצמצם האור, ומהצמצום יש אחיזת הדינים, שמהם כל כח היצר־הרע שהוא מחשבות רעות, כנ"ל.

ועל־כן תכף כשמצמצם האור וכו' - צריך לזהר להתגבר על המחשבות רעות, ולהמשיך רק מחשבות טובות וכו', עד שיעבד השם־יתברך בהדרגה ובמדה, שזה בחינת בריאת וקיום העולמות וכו', ועל־ידי־זה יגלה מלכותו וכו' כנ"ל, שזה העקר. ואז עקר התקון כשנתגלה מלכותו יתברך על־ידי בחינת אתערותא דלתתא, שהוא על־ידי האדם הבעל בחירה, כשזוכה לכנס ולצאת בשלום, ואז יש עליה גם לביתא עלאה כנ"ל. ואחר־כך צריך לחזר ולעסק בתקונים אלו במדרגה הגבה יותר וכו', וכן מיום ליום ומדרגא לדרגא. וזה בחינת כלל חדוש מעשה בראשית שנעשה בכל יום, שעקרו על־ידי האדם, שבשבילו נברא ומתקים הכל, כנ"ל: