# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/25/

וזה (תהלים קמא, ב): "תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב", שעקר התפלה היא בבחינת 'מנחת ערב', בחינת "תפלה לעני", שזהו בחינת התבודדות ושיחה בינו לבין קונו, בחינת (שם קב, א): "ולפני ה' ישפך שיחו". שבעת שרואה שהאור הולך להסתלק שזהו בחינת בין הערבים, אז צריך להתגבר בתפלה ושיחה בבחינת (בראשית כד, סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה", וישפך לבו כמים לפני ה' בטרם יעבר יום, בבחינת "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב" (ירמיה ו, ד). מכל שכן כשהאדם רואה שכבר עברו הרבה מימיו, ומכל שכן מי שעברו רב ימיו והיום מתחיל לערב, כי לא ידע האדם את עתו וימינו כצל עובר, שצריך לקים (קהלת יב, א): "וזכר את בוראיך וכו' עד אשר לא תחשך השמש והאור" וכו', וכל זה היא בחינת תפלת המנחה שהיא בחינת תשובה, וכנ"ל: