# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/27/

ועל־כן שם בפרשת קדוש החדש נצטוו על הקרבן פסח ומצות אכילת מצה ואסור חמץ. כי עקר אסור חמץ ומצות אכילת מצה הוא מחמת החפזון, כמו שכתוב (דברים טז, ג): "שבעת ימים תאכל מצות לחם עני כי בחפזון יצאת" וכו', וכתיב (שמות יב, לט): "ויאפו את הבצק עגות מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה". ועקר החפזון היה מחמת בחינת הנ"ל, מחמת שאז לא היה עדין בחינת אתערותא דלתתא בשלמות, כי לא היו ראויים לגאלה והשם־יתברך פסח ודלג על הקץ, כמובא. כי השם־יתברך האיר עליהם אז אור גדול מאד שעל־ידי־זה היתה הגאלה, כמו שאיתא בכונות (פרי עץ חיים חג המצות פרק א).

אבל הם לא היה להם כח על־ידי אתערותא דלתתא לקבל אור כזה, רק שהשם־יתברך חמל עליהם, ונתן להם כח לקבל זה האור הגדול, ונתן להם מצות פסח ומילה וכו', כדי שיהיה להם איזה זכות, שהיא בחינת אתערותא דלתתא מעט. אבל לא היה כדאי בהתעוררות שלהם לקבל אור כזה, רק ברחמיו ובחמלתו, ומחמת זה הכרחו לצאת בחפזון ולא יכלו להתמהמה, ומחמת זה נאסר החמץ אז באסור חמור מאד, כי חמץ הוא בחינת חמוץ המח שמשם יניקת החמץ, ואי אפשר לתקן החמץ כי אם על־ידי שמצמצמין אור ההתלהבות כראוי, וממשיכין האור בהדרגה, ומתגברין שלא להחמיץ המח במחשבות רעות, רק להחמיץ המח במחשבות קדושות - לחשב מחשבות איך לעבד את השם־יתברך, עד שיגלה מלכותו יתברך על־ידי־זה, ואז יונק החמץ מהקדשה. אבל עכשו שקבלו האור שלא בהדרגה, אסור לאכל חמץ רק מצה שהיא בחינת חפזון, שלא יתגבר חמוץ המח דסטרא אחרא, חס ושלום, מאחר שעדין לא צמצמו האור כראוי, ולא בררו עדין חמוץ המחשבה שיהיה רק בקדשה, וכנ"ל.

ועל־כן מצוות קרבן פסח ואסור חמץ מתחיל אחר חצות ערב פסח, שהוא בין הערבים, שאז מתחיל זמן מנחה. כי אז צריכין לעסק בתקון הצמצום שבין יום ליום כנ"ל. ובפרט עתה בערב פסח שמתחיל להתנוצץ האור של פסח, שאז בחינת חדוש העולם, כי אז התחיל קיום העולם שהיה מתמוטט עד מתן תורה, שהתחלתו ביציאת מצרים בפסח, ועל־כן צריכין עתה להמשיך האור של תחלת הבריאה בבחינת צמצום על־ידי קצת אתערותא דלתתא. על־כן צריכין בערב פסח אחר חצות שהוא זמן מנחה לעסק בתקונים הנ"ל, על־ידי קרבן פסח ואסור חמץ, כדי לקבל האור על־ידי איזה התעוררות. כי אף־על־פי שאין האתערותא דלתתא בשלמות כראוי בשביל אור גדול כזה, אף־על־פי־כן צריכין איזה התעוררות על כל פנים מעט. וזה בחינת התקונים שנעשין על־ידי הקרבן פסח ואסור חמץ אז, כדי שנוכל לקבל האור הגדול הזה כראוי, שהתחלת התקון הוא אחר חצות שהוא זמן מנחה, וכנ"ל: