# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/28/

ועל־כן כל פגם הערב רב בעגל היה בזמן מנחה אחר חצות, כמו שכתוב (שמות לב, א): "וירא העם כי בשש משה" - 'כי בא שש' כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פט.). כי כל פגם הערב רב היו פגמים הנ"ל, שלא צמצמו האור כראוי ולא קדשו מחשבתם כלל, רק רצו להסתכל ולראות מה שלא היה ראוי אליהם כלל. כי מחשבותם ומעשיהם לא היו זכים כלל, רק דעתם היה גדול, והבינו בדעתם גדלת משה על־ידי הדעת שהאיר בהם, ועל־ידי כל האותות והמופתים שעשה לעיניהם, ומחמת זה הלכו אחריו, אבל עדין לא צמצמו האור כלל, ועדין לא עמדו במלחמה ונסיון של המלחמה שבמחשבה. ועל־כן באמת לא רצה השם־יתברך לקבלם (שמות רבה מב, ו), רק משה חשב שיתגירו באמת, ואמר, טוב שידבקו גרים בהשכינה. אבל הם שחתו והשחיתו על־ידי כל הפגמים הנ"ל כנ"ל, עד שעשו על־ידי־זה את העגל, שכל זה בא מרבוי אור הנ"ל, ומפגם המחשבה שלהם וכנ"ל (באות יוד, טו). ועל־כן היה עקר הקלקול אחר שש בזמן מנחה - שאז צריכין לעסק בתקון הצמצום כנ"ל, והם פגמו בזה אז דיקא: