# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/33/

והנה מבאר לעיל, שמצות אכילת מצה הוא בחינת תקון הצמצומים כנ"ל, ועל־כן עקר החלוק שבין חמץ למצה היא באות ה', כמובא, שזהו בחינת 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' (עין פסחים ל.), שהוא המשהו של חלל הה'. וכל זה הוא בחינת תקון הצמצומים הנ"ל המבאר בהתורה הנ"ל, כי מבאר שם, שכל זה הוא בחינת ה', כי דלת היתה ואתחזרת ונעשית ה' וכו', עין שם. וזה בחינת מצה שנקראת לחם עני, שעקר קדשתה בחינת הה', הינו כנ"ל, ובשביל זה נקראת "לחם עני", כי דלת היתה לשון דלה ועניה, כמו שכתוב שם.

כי עקר התקון הוא בבחינת תשובה, דהינו כשמתגברים עליו המחשבות רעות שהם טפשות הלב, שזה עקר העניות והדלות, כי 'אין עני אלא מן הדעת' (נדרים מא.), ואז היא בחינת דלת. וכשמתגבר ומקדש מחשבתו וכו' - נעשית ה', שזהו בחינת הה' של מצה. כי מצה בחינת מחשבות קדושות הפך חמוץ המח במחשבות רעות, חס ושלום, כמו שכתוב בהתורה "בחצצרות" בסימן ה', שמצה בחינת 'גער חית קנה' וכו', דהינו מה שגוערין בהמחשבות רעות וכו', עין שם.

וזה 'הא לחמא עניא' וכו' (הגדה של פסח), וזה בחינת מצה פרוסה 'מה דרכו של עני בפרוסה' וכו'. כי עקר התקון הוא דיקא כשיוצאין מעניות ודלות שהוא חסרון הדעת לקדשת הדעת, שזה עקר התקון התלוי בהאדם שהוא בחינת אתערותא דלתתא. דהינו כשמתגברין עליו המחשבות רעות והוא משברן ומקדש מחשבתו, אז דיקא נתגלה מלכותו יתברך בשלמות. ואז דיקא יש לשני בתים עליה וכו', כנ"ל, שכל זה הוא בחינת הא דלת הוית ואתחזרת ונעשית הא וכו', כנ"ל. שזהו בחינת מצה לחם עני, שעקר קדשתה הוא בחינת ה' הנ"ל, וכנ"ל: