# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/34/

גם מה שמבאר לעיל בענין קדוש החדש, שהוא תקון פגימת הלבנה וכו', צריכין לבאר עוד על־פי התורה הנ"ל, שזהו בחינת מה שבסוף כשלא נתפיסה הלבנה, אמר השם־יתברך: 'הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח' וכו' (חלין ס:). הינו שאמר לה, שאי אפשר לתקן הדבר כי אם על־ידי ישראל שהם בזה העולם־הבחירה, שהם דיקא צריכין לכפר ולתקן ענין זה של פגימת הלבנה, שהיא בחינת פגם הצמצומים הנ"ל. כי כביכול, השם־יתברך בעצמו אי אפשר לתקנו, כי עקר התקון הוא על־ידי אתערותא דלתתא דיקא. כי עקר פגם הצמצומים שעל־ידי־זה היתה השבירה, שמשם כל הפגמים, הכל היה מחמת שלא היה אז אתערותא דלתתא כנ"ל, ומשם היתה פגימת הלבנה כנ"ל. על־כן אי אפשר לתקן כי אם על־ידי בני אדם התחתונים, שזהו בחינת 'הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח', כי כביכול, השם־יתברך בעצמו אי אפשר לתקן, כי בהכרח שיהיה אתערותא דלתתא, וכנ"ל.

וזהו מה שמבאר לעיל (אות כט), שעקר התקון בראש השנה, כי ראש השנה הוא בראש־חדש, שאז אומר השם־יתברך 'הביאו עלי כפרה'. והוא שרש התשובה, כי אז הוא יום ראשון לעשרת ימי תשובה וכו' (כמו שכתוב כל זה בהתורה 'משפטים' בסימן י' לקוטי חלק א, ובהתורה 'תקעו' א' בלקוטי תנינא סימן א עין שם). ועל־כן אז עוסקין הצדיקים עם כל הנלוים אליהם להמשיך תקון הצמצומים הנ"ל בבחינת אתערותא דלתתא, שזהו בחינת תקון פגימת הלבנה, שבזה תלוי תקון כל העולמות, כידוע ומובן בספרים: