# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/35/

וזה בחינת שבועות בחינת קבלת התורה. כי חג השבועות הוא בבחינת תפלת המנחה. כי זה ידוע (טור ארח חיים סימן תיז), ששלשה רגלים הם בחינת אברהם יצחק ויעקב. פסח בחינת אברהם, שבועות בחינת יצחק, סכות בחינת יעקב. נמצא, ששבועות בבחינת יצחק שהוא בחינת מנחה, בחינת 'יצחק תקן תפלת המנחה'. וזה בחינת תורה מפי הגבורה נתנה (שבת פח:). וזה קול השופר של מתן תורה, שזה בחינת שופר של ראש השנה, שאז מזכירין מתן תורה בברכת השופרות, שהיא 'אתה נגלית', שכל זה בחינת שופר של אילו של יצחק (זהר פנחס רלה:).

כי שבועות זמן מתן תורה הוא בחינת חדוש העולם, כי נחשב כאלו אז נברא העולם מחדש. כי העולם היה מתמוטט עד ששי בסיון שבו נתנה תורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה סו, ב) על פסוק (תהלים עה, ד): "נמוגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה". וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.) על פסוק (בראשית א, לא): "יום הששי", שכל העולם היה תלוי עד ששי בסיון שבו נתנה תורה. ובריאת העולם הוא על־ידי בחינות הנ"ל, שהוא על־ידי שמאיר אור האין סוף, ומצמצמין אותו בבחינת הצמצום הנ"ל וכו', ומתגברין להמשיך חכמת לב - להגביר המחשבות טובות על המחשבות רעות, להגביר היצר טוב על היצר־הרע, ולעבד את ה' במדות ומעשים טובים, עד שיתגלה מלכותו יתברך לעין כל באי עולם, שכל זה הוא בחינת מתן תורה, שאז נתגלה מלכותו יתברך לעין כל פנים בפנים, ואז הזהרו ביותר על הצמצומים הנ"ל, שזהו בחינת אזהרת "פן יהרסו לעלות אל ה'" וכו' כנ"ל, שהזהיר אותם על זה מאד קדם מעשה ובשעת מעשה כמו שפרש רש"י שם בפרשה. וכן הזהיר אותם על קדשה ופרישות, כמו שכתוב (שמות יט, טו): "היו נכונים לשלשת ימים", שזהו בחינת קדשת המחשבה, שעקר קדשת המחשבה היא בתאוה זאת.

וכל זה הוא בחינת תפלת המנחה כנ"ל. כי בהימים שקדם מתן תורה היו צריכין להכין עצמם לתקן כל הנ"ל, על־ידי בחינת אתערותא דלתתא, וכמבאר לעיל מזה, כי בשעת בריאת העולם יש מאין ממש היה נעשה כל זה על־ידי בחינת אתערותא דלעלא, ועל־כן לא היה התקון בשלמות, כי השם־יתברך ברא כל העולמות שיהיה עקר התקון על־ידי האדם הבעל בחירה וכנ"ל. על־כן היה עקר התקון בשעת מתן תורה שאז נתבסס ונתקים העולם. על־כן הכרחו להמשיך אז כל התקונים הנ"ל, על־ידי אתערותא דלתתא שזה בחינת תפלת המנחה, שקדם שיצאו הימים שקדם מתן תורה, יכינו עצמם לתקן הצמצומים הנ"ל בבחינת אתערותא דלתתא, כדי שיוכלו לקבל אור האין סוף שיאיר עליהם בשעת מתן תורה בהדרגה ובמדה. וגם יתגברו שלא יינקו תקף הדינים מהצמצומים שמשם אחיזת היצר־הרע שהם המחשבות רעות, רק יתגברו להמשיך מחשבות קדושות לקבל עליהם לקים את כל דברי התורה, שעקר תלוי על־ידי התגברות היצר טוב על היצר־הרע, שהיא התגברות מחשבות טובות על מחשבות רעות, כנ"ל: