# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/48/

וְזֶה בְּחִינַת לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁבָּזֶה מְסַיֶּמֶת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּדַבֶּרֶת שָׁם מִגְּדֻלַּת מֹשֶׁה וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (דְּבָרִים לד, ה יב) "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה וְכוּ'; וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת פז.): שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם. כִּי שִׁבְרֵי לוּחוֹת זֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, בְּחִינַת מִיתַת הַמְּלָכִים. אֲבָל עַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה וְהַמִּיתָה הוּא עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל יָדָם הַתִּקּוּן, עַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר הָיוּ וְנִשְׁתַּבְּרוּ וְכַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן (בְּרָכוֹת ח:). כִּי הַלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁקִּבְּלָם בְּתִקּוּן יוֹתֵר, וְנֶאֱמַר בָּהֶם טוֹב כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא נה.), כָּל זֶה הַתִּקּוּן הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר הָיוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְנִשְׁתַּבְּרוּ. כִּי בְּפַעַם הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מְתֻקָּן בִּשְׁלֵמוּת וְכַנַּ"ל (שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁהָיָה בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן וְכוּ' כַּנַּ"ל), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּיתָה וְהַתְּחִיָּה, כַּנַּ"ל.

אֲבָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מְאֹד - אֵינָם מֵתִים מִצַּד עַצְמָן כְּלָל, רַק כָּל מִיתָתָן - הִיא מִסִּטְרָא דִּילָן [מֵהַצַּד שֶׁלָּנוּ], כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ [וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ הֲלָכוֹת מְכִירָה הֲלָכָה א, יא] 'מֹשֶׁה לֹא מִית' (זֹהַר פָּרָשַׁת תְּרוּמָה קעד.). וְכֵן יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת (תַּעֲנִית ה:), רַק מִיתָתוֹ הוּא הִסְתַּלְּקוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף, לְמַעַן יַחְזְרוּ וְיַמְשִׁיכוּ הָאוֹר מִשָּׁם, בִּבְחִינַת תִּקּוּן לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, שֶׁהֵאִיר הָאוֹר וְהִסְתִּירוֹ וְהֵאִיר וְהִסְתִּירוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, בְּכַמָּה בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל.

אֲבָל אָז הָיָה הַכֹּל בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, אֲבָל עַכְשָׁו נַעֲשׂוּ תִּקּוּנִים נִפְלָאִים בִּבְחִינָה זֹאת, בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְכַנַּ"ל. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים לא, טז): "הִנְךָ שׁוֹכֵב עִם אֲבוֹתֶיךָ וְקָם", שֶׁתֵּכֶף שֶׁתִּשְׁכַּב וְתִסְתַּלֵּק, תֵּכֶף 'וְקָם', שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צ:). כִּי הַצַּדִּיק תֵּכֶף שֶׁנִּסְתַּלֵּק מַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים כַּנַּ"ל. וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָאוֹר בִּבְחִינַת תִּקּוּנִים כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל, שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: