# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/48/

וזה בחינת לוחות ושברי לוחות, שבזה מסימת התורה, שמדברת שם מגדלת משה והסתלקותו, כמו שכתוב שם (דברים לד, ה יב) "וימת שם משה וכו'; ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל", ודרשו רבותינו ז"ל (שבת פז.): ששבר את הלוחות לעיניהם. כי שברי לוחות זה בחינת שבירת כלים, בחינת מיתת המלכים. אבל על־ידי השבירה והמיתה הוא עקר התקון כנ"ל, שזהו בעצמו בחינת שברי לוחות, שאף־על־פי שנשתברו, אף־על־פי־כן על ידם התקון, על־ידי שכבר היו ונשתברו וכנ"ל, שזהו בחינת לוחות ושברי לוחות מנחין בארון (ברכות ח:). כי הלוחות שניות שקבלם בתקון יותר, ונאמר בהם טוב כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא קמא נה.), כל זה התקון היה על־ידי שכבר היו לוחות הראשונים ונשתברו. כי בפעם הראשון קשה שיצא הדבר מתקן בשלמות וכנ"ל (שזה בחינת שהיה בונה עולמות ומחריבן וכו' כנ"ל), שזהו בחינת המיתה והתחיה, כנ"ל.

אבל הצדיקים הגדולים מאד - אינם מתים מצד עצמן כלל, רק כל מיתתן - היא מסטרא דילן [מהצד שלנו], כמו שאיתא בזהר הקדוש [ומובא בדברינו הלכות מכירה הלכה א, יא] 'משה לא מית' (זהר פרשת תרומה קעד.). וכן יעקב אבינו לא מת (תענית ה:), רק מיתתו הוא הסתלקות באור אין סוף, למען יחזרו וימשיכו האור משם, בבחינת תקון לגלות מלכותו בעולם כנ"ל, כמו שהיה בתחלת הבריאה שהיא תחלת האצילות, שהאיר האור והסתירו והאיר והסתירו כמה פעמים, בכמה בחינות כנ"ל.

אבל אז היה הכל בלי שום אתערותא דלתתא, אבל עכשו נעשו תקונים נפלאים בבחינה זאת, בבחינת אתערותא דלתתא על־ידי הצדיקים השלמים, על־ידי הסתלקותם לחיים נצחיים וכנ"ל. שזהו בחינת (דברים לא, טז): "הנך שוכב עם אבותיך וקם", שתכף שתשכב ותסתלק, תכף 'וקם', שהיא בחינת תחית המתים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צ:). כי הצדיק תכף שנסתלק מתחיל לחיות חיים נצחיים של תחית המתים כנ"ל. והכל בשביל לגלות מלכותו לכל באי עולם, על־ידי שממשיך האור בבחינת תקונים כנ"ל, שעל־ידי־זה נמשך הארת התשובה כנ"ל, שישובו כל ישראל באמת אליו יתברך, אמן כן יהי רצון: