# נד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/54/

וְזֶה בְּחִינַת תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁמֵּתוּ בֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת בִּימֵי הַסְּפִירָה (יְבָמוֹת סב:). כִּי הֵם הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וְהָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ הַתּוֹרָה לָעוֹלָם שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא רַבָּם, שֶׁהָיָה כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים (יַלְקוּט הָרְאוּבֵנִי פָּרָשַׁת בְּרָכָה) עַל פָּסוּק (דְּבָרִים לד, י): "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד כְּמֹשֶׁה" - 'נָבִיא לֹא קָם אֲבָל חָכָם קָם, וּמָנוּ? רַבִּי עֲקִיבָא'. וְגַם בִּמְנָחוֹת (כט:) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֹצֶם גְּדֻלַּת רַבִּי עֲקִיבָא, עַד שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָדַע לְהַשִּׂיג תּוֹרָתוֹ וְכוּ' עַד שֶׁשָּׁאַל רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ וְכוּ'. וְעִקַּר הַפְּגָם שֶׁל תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְהִתְחַבְּרוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וּלְתַקֵּן צִמְצוּמִים וְכֵלִים שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף כָּרָאוּי, כִּי עַל־יְדֵי כָּל אוֹת וְדִבּוּר וּפָרָשָׁה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־יְדֵי כָּל הֲלָכָה וַהֲלָכָה נַעֲשִׂים כֵּלִים וְצִמְצוּמִים לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף - לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה "מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא" (סִימָן ל) וּבִשְׁאָרֵי מְקוֹמוֹת.

וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא חִיּוּב גָּדוֹל עַל בַּעֲלֵי תּוֹרָה לְהִתְיַגֵּעַ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא אֲמִתִּיִּים, וְכָל הַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים מִתְיַגְּעִים עַל זֶה מְאֹד, כִּי כָּל מַה דְּאִתְחַדֵּשׁ מִלָּה בְּאוֹרַיְתָא נַעֲשֶׂה בְּחִינַת כְּלִי וְצִמְצוּם לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ - לְגַלּוֹת אֱמוּנָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה שֶׁנִּבְרָאִים עַל־יְדֵי חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בַּהַקְדָּמָה דַּף ה.), כִּי כָּל תַּכְלִית הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, הוּא לְגַלּוֹת עַל יָדָם אוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נא, טז): "לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ" שֶׁנֶּאֱמַר עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, וּמְסַיֵּם שָׁם בַּפָּסוּק: "וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה". כִּי עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַצִּמְצוּמִים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָמוֹת, בְּחִינַת שָׁמַיִם וְאֶרֶץ חֲדָשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּלֶּה אֱלֹהוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּנֵי צִיּוֹן יִתְקָרְבוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת 'וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה'.

וְעַל־כֵּן אֵלּוּ גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא הָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיוּ מְתַקְּנִים צִמְצוּמִים נִפְלָאִים לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אַהֲבָה וְכוּ'. כִּי לְתַקֵּן הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל לְהַמְשִׁיךְ אוֹר הָאֵין סוֹף בְּהַדְרָגָה כָּרָאוּי, לָזֶה צְרִיכִין שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בְּאַהֲבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל יַחַד. כִּי צְרִיכִין לָזֶה כֵּלִים רַבִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְתַּקְּנוּ כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים נְשָׁמוֹת שֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד בְּאַהֲבָה כְּאִישׁ אֶחָד, עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל בְּהַדְרָגָה כָּרָאוּי אוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה.

וְעַל־כֵּן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא יִתְרוֹ), וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יט, ב): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" - 'כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד' וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְבָמוֹת סד.) עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר י, לו): "שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" - 'לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי רְבָבוֹת וּשְׁנֵי אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרִים' וְכוּ', כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּתוֹ, אֶלָּא עַל־יְדֵי קִבּוּץ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמִּנְיָן שֶׁנִּצְטַוּוּ לִמְנוֹתָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְכֵן אַחַר הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן - כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה כִּי אִם עַל־יְדֵי מִסְפָּר כָּזֶה שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל אָז, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְתַּקְּנוּ כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כָּאֵלֶּה לְקַבֵּל אוֹר הָאֵין סוֹף וְכוּ' כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל (בְּאוֹת יד) בְּעִנְיַן שְׁקָלִים, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּנְיָן נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַצִּמְצוּמִים, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן קוֹרִין קֹדֶם שָׁבוּעוֹת פָּרָשַׁת 'בַּמִּדְבָּר' שֶׁמְּדַבֵּר מִמִּנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אֹרַח חַיִּים סִימָן תכח סְעִיף ד): 'מְנוּ וְעִצְרוּ' [קֹדֶם קִרְאוּ אֶת מִנְיָן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, וְאַחַר כָּךְ עֲשׂוּ אֶת חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַנִּקְרָא עֲצֶרֶת]. כִּי עִקַּר קְדֻשַּׁת שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, הוּא עַל־יְדֵי־זֶה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְתַּלְּקוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּימֵי הַסְּפִירָה, שֶׁאָז צְרִיכִין לְתַקֵּן הַצִּמְצוּמִים בִּשְׁבִיל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבָהֶם הָיָה תָּלוּי לְתַקֵּן כָּל זֶה בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא רַבָּם לָעוֹלָם, שֶׁהוּא הָיָה בְּחִינַת מֹשֶׁה כַּנַּ"ל, וְהֵם פָּגְמוּ בָּזֶה עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, עַל־כֵּן מֵתוּ אָז דַּיְקָא, כַּנַּ"ל: