# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/57/

וזה בחינת סוד קריעת ים־סוף. כי מבאר בפרי עץ חיים (חג המצות פרק ח), שהוא סוד מחין דקטנות מאד וכו', שאי אפשר להמתיקם אלא על־ידי בחינת עתיקא, שזהו בחינת (שמות יד, טו): "מה תצעק אלי" – 'בעתיקא תליא מלתא' וכו' (זהר בשלח נב:). עין שם היטב בכונות שביעי של פסח, שמפליג שם מאד מאד בעצם עמקות הסוד הזה וכו', עין שם. ועל־פי דברים הנ"ל (באות מ מא וכו') יכולים להבין מזה רמזים נפלאים להתחזק בתפלה בכל מקום שהוא, אפלו בקטנות דקטנות שאי אפשר לבאר כלל, אפלו אם נפל לבחינת קטנות מאד, המרמז בענין הסכנה שהיה לישראל כשעמדו על הים, על־פי כונות האר"י הנ"ל בענין ההוא נחש וכו', אף־על־פי־כן אין יאוש בעולם, ויש ויש תקוה על־ידי בחינת עתיקא וכו', שמשם סוד מנחת העמר שעורים שהיא בחינת עשירית האיפה שלא נתגלה לאברהם אבינו וכו', וכמבאר לעיל, שהוא בחינת שצריכין להתחזק (שקורין דער האלטין זיך) גם שם, על־ידי חלק מאלף אלפים ורבי רבבות שיש לו, בבחינת מנחה שהיא קרבן עני שיכולין להביאו לחצאין, וכן לכמה חלקים, כמו מנחת העמר שעורים שבא קמץ מנחה של שעורים מכל ישראל.

ועל־ידי תפלה, שהיא אפלו בבחינה זו, גם על־ידי־זה יכולין להושע. כי דיקא תפלה כזאת יקרה מאד אצל השם־יתברך כנ"ל, כי היא בחינת 'תפלה לעני' וכו', בחינת עשירית האיפה שלא נתגלה לאברהם. כי זה הסוד אי אפשר לגלות עד היכן רחמיו מגיעים, בחינת (ישעיה נה, ז): "ואל אלהינו כי ירבה לסלוח" וכו', כמו שכתבנו לעיל, שזהו בחינת 'מה תצעק אלי וכו' בעתיקא תליא' וכו'. כי זה הסוד הוא בבחינת עתיקא בחינת רעוא דרעוין, ששם נסתלק יוסף משה דוד וכו', כמו שכתבנו שם (באות מו).

וזה בחינת מה שמבאר בהתורה הנ"ל: 'אתתך גוצא גחין ולחיש לה' [אשתך נמוכה, התכופף ולחש לה] (בבא מציעא נט.), שהוא בחינת תפלה, הינו כשהמלכות בקטנות בבחינת 'אתתך גוצא' בחינת 'המאור הקטן' וכו', צריך להקים אותה וכו'.

הינו על־פי הנ"ל שאפלו שתפלתו בתכלית הקטנות והשפלות, אף־על־פי־כן כשמתחזק בתפלה ותחנונים משם, הוא מקים את בחינת 'המאור הקטן' וכו', שיקים 'את שני המאורות הגדולים' וכו' ועין מה שמבאר שם. וזהו בחינת 'ולחיש' בחינת התפלה שהיא בלחש. הינו שלפעמים האדם בקטנות כזה עד שאינו יכול להרים קולו כלל, אף־על־פי־כן אל יתיאש עצמו מן התפלה ותחנונים, ויקים (ישעיה כט, ד): "ושפלת מארץ תדברי וכו' ומעפר אמרתך תצפצף". שזהו בחינת (תהלים קל, א): "ממעמקים קראתיך ה'" - מעמקי עמקי פנימיות הלב וכו', בחינת (איכה ב, יח): "צעק לבם אל ה'", שזהו בחינת תפלה בלחש שתקנו חכמינו ז"ל להתפלל בלחש, בשביל קטנים שבקטנים גרועים שבגרועים ובשביל גדולים שבגדולים.

כי הקטנים מאד כל תפלתם היא בחינת תפלה בלחש כנ"ל, וכל תקונם על־ידי הגדולי צדיקים שמתפללים בלחש, כי עולים עד עתיקא ששם בחינת לחש, בחינת (ישעיה ג, ג): "חכם חרשים ונבון לחש". כי שם בחינת "סיג לחכמה שתיקה" (אבות ג, יג), כי אי אפשר לדבר באתגליא בזה הסוד עד היכן רחמיו מגיעים אפלו לגרועים כאלה וכו'. כי זה הסוד לא נתגלה אפלו לאברהם אבינו כי אם ברמז גדול וכו'. וזהו 'מה תצעק אלי' וכו', 'מה תצעק' דיקא 'בעתיקא תליא מלתא' ששם אין צעקה וכו', כי שם סוד שתיקה ולחש וכו' וכנ"ל. ועל־כן אמר לישראל "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" וכו' (שמות יד, יד), כי שם צריכין לצעק בלחש מעמק הלב וכו'.

וזה בחינת תפלה בלחש ואחר־כך בקול רם, כי בתחלה צריכין להתפלל בלחש מטעמים הנ"ל. ואחר־כך נתתקנים על־ידי הצדיק שמעלה תפלותיהם וכו' כנ"ל. ואז מתפללין בקול רם, כי אז יכולין להרים קול בתפלה וכו', כי צריכין להחיות ולחזק את עצמו בכל מיני דרכים, כי בודאי צריכים לצעק הרבה להשם־יתברך, כמבאר בדברינו הרבה בזה. אך לכל עת, כי יש עתים שאי אפשר להרים קולו וצריכים רק להתחנן בלחש וכו':