# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/6/

וזה בחינת מעלת ישראל שהקדימו נעשה לנשמע (שבת פח.). 'נעשה' בחינת עבדות ועשית מצוות מעשיות, שהם בחינת המשכת המדות טובות, שעל־ידי־זה מתקים ומאיר מלכותו לכל העולם, שהוא בחינת נעשה, כי מלכותו היא בחינת עשיה, כידוע (עץ חיים שער א, ענף ה). כי העקר שיאיר מלכותו בעולם־העשיה על־ידי האדם שבשביל זה נברא הכל. ואחר־כך 'ונשמע' בחינת דבקות ורצון וכו', כי 'שמיעה בלבא תליא' וכו' (תקוני זהר, תקון נח, צב.). הינו שדיקא אחר בחינת 'נעשה' בחינת תקון המלכות תקון ביתא תתאה - להמשיך שכינתו בתחתונים וכו', אז דיקא יהיה תקון ה'נשמע' שתליא בלבא, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה כנ"ל. אבל העכו"ם הם להפך, שרוצים תכף להשיג מה שאי אפשר להשיג, שהוא נגדם בבחינת אין סוף, ואחר־כך היו עושים וכו', כי היו רואים מה שנעשה מכל מצוה וכו'. אבל השם־יתברך מואס בהם בשביל זה, כי הוא חפץ שיתגבר האדם על־ידי בחירתו, ועקר הבחירה הוא על־ידי העלמת הדעת, שהוא בחינת צמצום האור בתחלת הבריאה. וכן צריך האדם להמשיך תקון הצמצום בבחירתו, שכשמתלהב יותר מהראוי לו - יצמצם ההתלהבות וכו', רק יתגבר בכל כחו על המחשבות רעות וכו', לחשב מחשבות טובות וכו'. ואז דיקא ישיג מה שישיג וכו'. שכל ההשגות העליונות הם על־ידי בחינת תקון ביתא עלאה, שזהו בחינת השגת אוריתא דעתיקא סתימאה וכו' הנזכר שם. ועל־ידי כל הנ"ל תוכל קצת לחבר התורה הנוראה הנ"ל, ועדין צריכין סיעתא דשמיא לבאר עוד בישועתו יתברך: