# סז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/67/

וזה בחינת מה שכתבנו לעיל (אות סג) על פסוק 'אשרי אדם עז לו בך', שנסמך לפסוק 'אשרי יושבי ביתך' וכו'. כי עקר העז וההתחזקות הוא על־ידי שהוא בכלל יושבי ביתך וכו', ועל־ידי־זה יזכה 'עוד יהללוך סלה', להללו יתברך סלה, שזה עקר התכלית הנצחי להודות ולהלל השם־יתברך לנצח [כמו שכתוב בהתורה "ימי חנכה" (לקוטי תנינא סימן ב)], וכן כל המזמור מדבר שם מזה ממעלות הבתי מדרשות של ישראל, שהם בחינת משכן ובית־המקדש כנ"ל, כמו שכתוב שם (תהלים פד, ב): מה ידידות משכנתיך ה' צבאות נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' וכו' גם צפור מצאה בית - כי יש נפשות שרחוקים מאד מהשם־יתברך, שעליהם נאמר (משלי כז, ח): "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו", כמובא במקום אחר (הלכות שלוח הקן, הלכה ג' והלכה ד'), וגם הם מוצאים בית מנוחה על־ידי משכנות ה' שהם הבתי מדרשות, כי על־ידי־זה יש להם גם כן תקוה לנצח, כנ"ל.

וזה ודרור קן לה - כי יש שקשה לתפסם ולקרבם אל הקדשה, כמו צפור דרור שנשמט מאד ממקום למקום וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קו:), ועל־ידי קדשת הבית המדרש, גם הם מוצאים קן להם להתקרב ולשאר קים בקדשת ישראל.

וזה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך ה' צבאות וכו' - אפרוחים הם בחינת הנפשות הנפולין, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר א:) בענין קן צפור דלית גדפין דלהון שלמים וכו' [שאין הכנפים שלהם שלמות], וגם הם יתקרבו על־ידי מזבחותיך שמקריבין עליהם קרבנות, שהם בחינת היגיעות שמתיגעין אלו הרחוקים להתקרב וללמד ולהתפלל, שכל זה הוא בחינת קרבנות, בחינת (תהלים מד, כג): "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה", כמו שכתוב במקום אחר (לקוטי תנינא סימן מו). וזה שמסמיך לזה 'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה אשרי אדם עז לו בך' וכו', וכנ"ל.

וזהו עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו וכו' - שעל־ידי קדשת הבית המדרש הזה גם אלו שהם עברי בעמק הבכא - שנפלו לעמק הבכא, שהיו נופלים בעמק הגיהנם והשאול תחתיות על־ידי מעשיהם הרעים (כמו שפרש רש"י ז"ל על עמק הבכא), גם הם מעין ישיתוהו - שימצאו מעין היוצא מבית ה', שנאמר עליו (יואל ד, ח): "ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים", שדרשו רבותינו ז"ל (ילקוט במדבר תשע"א) לכפר על מעשה שטים, שהוא רבוי תאוות נאוף שחטאו בשטים, שזה עקר ההתגברות על כל אחד, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ויקרא טו:): 'עקרא דיצרא בישא' וכו' [עקר היצר הרע הוא על עריות]. אבל יש מעין היוצא מבית ה', שהוא הבית־המקדש שהוא בחינת הבית המדרש הנ"ל, שמטהר ומכפר על זה.

וזה גם ברכות יעטה מורה - שהוא הצדיק המורה דרך וכו', וכמו שפרש רש"י שם לענינו, שמורה - נאמר על המוכיח ומורה אותם וכו', עין שם. הינו שגם משם מעמק הבכא, יעלו ברכות שיעטה המורה לצדקה - שהוא הצדיק ראש הבית המדרש, שהמשיך גם למקומם מעינות החכמה שנובע מהם עצות עמקות גם להם להחזיקם ולהשיבם וכו'. כי כל התקון על ידו.

ועל־כן בקש שם מגננו ראה אלהים - שנאמר על הבית־המקדש כמו שפרש רש"י שם, והבט פני משיחך - שעוסק בזה לקרב כל הרחוקים. כי כל צדיק הוא משיח, שעוסק בבנין הבית־המקדש, על־ידי הקבוץ של הבית המדרש, שעל־ידי־זה מקרב הרחוקים מאד מאד, שעל־ידי־זה עקר הגאלה, כמו שכתוב (ישעיה נט, כ): "ובא לציון גאל ולשבי פשע ביעקב" וכו'.

וזה כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע - כי עקר התקון לכל הרחוקים מאד הוא על־ידי הבתי מדרשות שהם בחינת חצרות ה' ובית אלהים, וכנ"ל: