# ע

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/70/

והעקר על־ידי שמרגיש עניותו וכו', בחינת ה' - דלת הוית, ואז דיקא אתחזרת ואתעבידת ה'. וזה "כה אמר ה' השמים כסאי וכו' איזה בית אשר תבנו לי וכו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח" (ישעיה סו, א־ב). כי עקר בנין הבית דקדשה וקיומו, הוא על־ידי־זה על־ידי עני ונכה רוח וכו'. שזהו בחינת מה שכתבנו לעיל (אות מ וכו') בענין קרבן מנחה, שהוא קרבן עני, שהוא יקר מאד בעיני השם־יתברך, שזהו בחינת מנחת העמר וספירה וכו'. כי עקר תכלית הבית־המקדש והמשכן הם הקרבנות, ועקר הקרבן המבחר מכלם הוא עשירית האיפה שהוא קרבן עני ודל, שלא גלה סוד זה אפלו לאברהם אבינו כנ"ל, ועל־ידי־זה עקר בנין הבית־המקדש וקיומו, שהוא על־ידי הקרבנות. וכן עתה עקר בנין בית המדרש וקיומו הוא על־ידי 'תפלה לעני' הנ"ל, שזהו בחינת (זהר חיי שרה קכב:): 'מאן דזעיר הוא רב' (מי שהוא קטן – הוא גדול). כי רק על־ידי־זה שמרגיש שפלותו באמת, לטובה ולא לרעה - להתקרב ולא להתרחק וכנ"ל, על־ידי־זה דיקא, הוא בכלל אנשי הבית המדרש שקבלו חדושי תורה הנפלאים שמלאים עצות וכו', שעל־ידי־זה זוכין לתקן בחינת הצמצומים הנ"ל, לקבל אור האין סוף על־ידי־זה בהדרגה ובמדה, ולהשמר ממחשבות רעות וכו', עד שיגלה מלכותו יתברך בעולם וכו', כנ"ל.

נמצא, שעקר בנין הבית־המקדש, וכן בנין הבית המדרש הנ"ל - שהוא מקדש מעט, הוא על־ידי 'עני ונכה רוח' דיקא, שרק הם ממשיכים שכינתו עליהם כמו שכתוב (ישעיה נז, טו): "ואת דכא ושפל רוח" וכו'. וזהו שאמר הכתוב הנ"ל: השמים כסאי והארץ הדם רגלי, ועל־כן בודאי לפי נוראות גדלתי - איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי וכו', וכמו שאמר שלמה (מלכים־א ח, כז): "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו'. אך אל זה אביט אל עני ונכה רוח, כי רק העניים ונכה רוח הם מתקנים הצמצומים בכח הצדיק האמת, שעל־ידי־זה ממשיכין שכינת אלהותו בהדרגה ובמדה, שזהו עקר קדשת הבית־המקדש וכו' וכנ"ל. ועל־כן אמר דוד (דברי הימים־א כב, יד) "ואני בעניי הכינותי לבית אלהי" וכו', 'בעניי' דיקא, כי דיקא על־ידי שהחזיק את עצמו תמיד לעני ואביון, כמו שכתוב בספר תהלים פעמים אין מספר "ואני עני ואביון" (תהלים מ, יח), "כי יחיד ועני אני" וכו' (שם כה, טז), וכן הרבה, על־ידי־זה דיקא "הכינותי לבית אלהי אלף ככרים" וכו', וכנ"ל: