# עח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/78/

וזה בחינת מה שאומרים בשבועות ההתחלה והסוף של כל סדרא ושל כל מסכתא וכו'. כי ההתחלה של כל ספרי קדש הוא בחינת ביתא עלאה, והסוף הוא בחינת ביתא תתאה. כי כבר מבאר קצת, שביתא עלאה זה בחינת בינה לבא, שמצמצם אור האין סוף לקבלו בהדרגה וכו'. אבל עדין אין זה שלמות עד שמתגבר על המחשבות רעות שהם היצר־הרע כראוי, ועובד ה' בהדרגה כראוי ואז מגלה מלכותו יתברך שהוא בחינת ביתא תתאה, ואז דיקא 'מי עם זאת עולה' וכו' כנ"ל.

ועל־כן ההתחלה של כל סדרא וספר קדש הוא בחינת ביתא עלאה, כי כל ספרי קדש של התורה הקדושה הם בחינת המשכת אור האין סוף, לגלות מלכותו כראוי, שזה עקר תכלית ספרי התורה כנ"ל. ועל־כן התחלת הסדרא או המסכתא זה בחינת התחלת הארת אור האין סוף, על־ידי צמצומי אותיות התורה, שזה בחינת ביתא עלאה, כי עדין לא נגמר המכון שבזה הסדר או המסכתא עד הגמר, שהוא בחינת שעדין לא נתברר הברור הטוב מן הרע, שהוא לברר יצירה לטב מן יצירה לביש וכו', עד סוף הסדר או המסכתא, שאז נגמר המכון בסדר זה או במסכתא זאת, שעל־ידי־זה נתגלה מלכותו שהוא בחינת ביתא תתאה. וכן בכל סדרא ובכל מסכתא.

כי זה ידוע, שכל התורה הקדושה היא בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום, כי בכל אדם ובכל יום וכו' נעשה בחינות אלו המבארין בתורה הנ"ל, וכמו שנתבאר קצת לעיל מזה. כי בכל יום מאיר בלב האדם אור האין סוף לעוררו לשוב להשם־יתברך וכו', וזה בכל אדם ובכל דרגא ובכל זמן. וכל מה שאנו לומדין בהתורה הקדושה שבכתב ובעל פה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', וכן ספרי נביאים וכתובים וש"ס משנה וכו', בכלם צריך שתהיה כונתנו בגין דישתמודעין ליה - להכיר אותו יתברך שהוא על־ידי בחינת הנ"ל, על־ידי המשכת אור האין סוף בהדרגה ובמדה על־ידי צמצומי אותיות התורה הקדושה וכו'.

ועל־כן ההתחלה היא בבחינת ביתא עלאה והסוף בבחינת ביתא תתאה, וכלל הסדר או המסכתא הוא בחינת המשכת האור בהדרגה ממדה למדה וכו', על־ידי התגברות יצירה לטוב על יצירה לביש וכו'. ועל־כן עכשו בשבועות אחר שספרנו ארבעים ותשעה ימי הספירה, שהם בחינת ארבעים ותשעה שערי תשובה [כמו שכתוב במקום אחר (לקוטי תנינא סימן עג)], כדי לצאת מזהמת מצרים וכו', וכן כל אחד צריך לצאת מזהמתו שזהו בחינת תשובה, על־כן עתה אנו עוסקין רק בהתחלה והסוף, שהם בחינת 'מי עם זאת עולה' ביתא עלאה עם ביתא תתאה, שזהו בחינת יום־כפור, שהוא בחינת יום החמשים, בחינת יובל (תקוני זהר תקון לב, עו:), שהוא בחינת תשובה, כידוע (זהר נשא קכב:). הינו מה שמבאר לעיל, שבכח הצדיק יש לנו כח להעלות ביתא תתאה עם ביתא עלאה, אף־על־פי שלא בררנו באמצע כל המדות כראוי, שזהו בחינת יום־כפור וכו', וכנ"ל: