# צא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1479/67/91/

וזה בחינת "בראשית" - 'ב' ראשית' (תקוני זהר יג.). 'ראשית' בחינת ברור המחשבה שהיא חכמה שבמח שנקרא 'ראשית', בחינת "ראשית חכמה" (תהלים קיא, י). שעקר בריאת העולם שדומה לבית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, הוא בשביל ברור המחשבה, להגביר היצר טוב על היצר־הרע, שהוא להגביר המחשבות טובות על המחשבות רעות, שהם עקר היצרין, שעל־ידי־זה נבנה בית הקדשה, בחינת בית־המקדש, על־ידי שמתקבצים לשם ברור המחשבות טובות מתוך הרעות שזה עקר הברור, כי כלא במחשבה אתברירו (זהר פקודי רנד:).

וזהו בעצמו מה שהביא שם בהתורה "לשמש" הנ"ל, 'בראשית - ב' ראשית', שהם ניסן ותשרי. כי בניסן ותשרי נבנו הבתים דקדשה. כי בניסן נגמר ונתחנך המשכן (שמות מ, ב), ובתשרי הבית־המקדש (מלכים־א, ח ב), שהם עקר הבתים דקדשה, שכלולים מבחינת ביתא עלאה וביתא תתאה, שעקר בנינם וקיומם הוא על־ידי התגברות המחשבות טובות על המחשבות רעות, שזהו בחינת ראשית כנ"ל. כי ניסן ותשרי הם ימי תשובה, כמו שכתוב שם, שעקר התשובה על־ידי שמגביר המחשבות טובות על הרעות, בבחינת יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל ה' וירחמהו וכו' וכנ"ל (אות נח).

ועל־כן אז בניסן ותשרי עקר תקון הקבוץ דקדשה. כי בראש השנה הכל מתקבצין אל הצדיקי אמת, ואז תוקעין בשופר, שהוא בשביל קבוץ הנדחים לירושלים ובית־המקדש, כמו שכתוב (ישעיה כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים וכו' והנדחים וכו' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם". וכמו שמתפללין אז על זה 'תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו' וכו'. וניסן הוא ראש לרגלים, כי כל הרגלים הם 'זכר ליציאת מצרים' שהיה בניסן, וברגלים נצטוינו לעלות אל הבית־המקדש, נמצא, שגם אז הוא בחינת קבוץ שמתקבצים לעלות לרגל אל הבית־המקדש. ועל־כן הם בחינת 'בראשית - בית ראשית' כנ"ל, שבשביל זה ברא אלהים את השמים ואת הארץ, כי הכל נברא בשביל האדם הבעל־בחירה, שמגביר היצר טוב על היצר־הרע. ועקר היצרין הם המחשבות וכנ"ל. וזה בחינת (משלי כד, ג) "בחכמה יבנה בית", שעקר בנין הבית דקדשה, הוא על־ידי חכמה שבמח, שהוא ברור המחשבה, כנ"ל: