# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/10/

כי כל התקונים שעל ידם ממשיכין שלום המבארין בהתורה הנ"ל - כלם נעשים בשבת קדש, כי עקר התקון על־ידי התורה שעוסקין בה בכונה, עד שמעוררין שרשי הנשמות שבתורה, שעל־ידי־זה נזדוגין הנשמות ומולידין נשמות הגרים המביאין הארה לנשמות הפושעי ישראל שיחזרו בתשובה, (כמו שמבאר שם, עין שם). וזה עקרו נעשה בשבת, כי בשבת נתנה תורה (שבת פח.), והיא שרש התורה. ועל־כן אז בשבת קורין בתורה הרבה יותר מכל השנה, כי קריאת התורה בצבור בספר תורה שנכתב כדת כנתינתה מסיני, זה בחינת עסק התורה הנ"ל, דהינו לעסק בתורה עד שיעורר שרשי נשמות ישראל שבתורה. כי עקר שרשי הנשמות, הוא בהששים רבוא אותיות הכתובים בספר התורה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', שעוסקין לקרותם בכל שבת ושבת בספר הכתוב כדינו, וקורין בטעמים ונקדות, שעל־ידי־זה עקר התעוררות השרשי נשמות. ועל־כן שבת לשון תשובה, כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (סימן מט), כמו שכתוב (דברים ד, ל): "ושבת עד ה' אלהיך". כי עקר התעוררות התשובה על־ידי שבת שבו נתנה התורה, וקוראים בו בתורה בצבור כסדר כל התורה שכלולה מכל הנשמות, כנ"ל.

ועל־כן עקר הזווג בשבת, כי אז יכולין להמשיך נשמה זכה ובהירה על־ידי התעוררות שרשי הנשמות שבתורה אז, כמבאר שם על מאמר רבותינו ז"ל (נדרים פא.): 'על שלא ברכו בתורה תחלה', עין שם.

ועל־כן בשבת עולה כבוד השם יתברך על־ידי בעלי תשובה וגרים, בבחינת (תהלים צו, ז): "הבו לה' משפחות עמים הבו לה' כבוד ועז" שאומרים בקבלת שבת. וכן כל המזמורים של קבלת שבת מדברים מזה, מעצם הגדלת כבודו על־ידי הגוים דיקא על שהם מכירים כבודו, כמו שכתוב שם (שם ג, י): "ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו", "אמרו בגוים ה' מלך" וכו', וכן הרבה. כי עקר עלית הכבוד על־ידי שגם הם מכירין כבודו ומתגירין, שזה נעשה על־ידי שמעוררין ומאירין שרשי הנשמות שבתורה שעקרו נעשה בשבת כנ"ל.

ועל־כן אז בשבת נשלם היראה בבחינת (תקוני זהר תקון כד, סט.): 'ירא שבת' כנ"ל. ואז הוא תכלית השלום בכלל ובפרט בבחינת שבת שלום, וכל זה זוכין על־ידי הענוה בשלמות, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל, בבחינת (שמות טז, כט): "שבו איש תחתיו", שכל אחד יהיה קטן בעיניו יותר ממדרגתו השפלה. וזה נעשה בשבת, כמו שמבאר במקום אחר (בסימן עט). כי בשבת נאמר מקרא זה 'שבו איש תחתיו', כמובא זה המקרא שם לענין זה, שבשבת רואה כל אחד פחיתותו ושפלותו, עין שם.

וזה בחינת בגדי שבת, כי בשבת אין אחיזה להבגדים הצואים, כי אז עולין כל הניצוצות והנשמות ומתלבשין בבגדים נקיים, בחינת בגדים לבנים שהם בגדי שבת וכנ"ל: