# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/13/

וזה בחינת חנכה, שהוא בחינת חנכת הבית־המקדש. וזה בחינת גדל המעלה של בתי כנסיות ובתי מדרשות שעוסקים בהם בתורה ותפלה שהם בחינת מקדש מעט. כי עקר הטהרה מבחינת בגדים הצואים הנ"ל שמהם כל המניעות והעכובים מעבודת הבורא יתברך, עקר הטהרה מהם הוא על־ידי התורה הקדושה שהיא נקראת באר מים חיים וכמו שכתוב במשנה (אבות ו, א): 'וכנהר שאינו פוסק וכמעין המתגבר'. כי אלו הבגדים הצואים שיש לכל אדם כל זמן שלא תקן חטאיו, ובפרט מי שנתלכלך כמו שנתלכלך, רחמנא לצלן, שעל־ידי־זה מתעוררין ומתגברין עליו המניעות והמסכים בכל פעם, והם משתטחים לפניו ומפסיקין מאד מאד כמו נהר ממש כנ"ל, הם בחינת (תהלים סט, ג): "יון מצולה ואין מעמד", בחינת טיט היון שמתדבק מאד בכל פעם. ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני אדם מהשם יתברך, כי אפלו אם מתעורר לפעמים לשוב להשם יתברך, תכף משתטחים כנגדו ואינם מניחים אותו להתקרב, וכן בכל פעם. ועל זה צעק דוד: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו', הצילני מטיט ואל אטבעה" וכו'. ועקר התקון לזה הוא התורה הקדושה, כי התורה היא מקור מים חיים שמטהרת מכל הגלולים והטנופים, בחינת מים טהורים, בחינת (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם".

וזה צריך כל אדם לידע, שאפלו אם הוא כמו שהוא, אם יברח בכל יום אל התורה, הן הרבה, הן מעט, אם אי אפשר לו מחמת הפרנסה או שארי מניעות, על כל פנים כשיקבע עצמו על התורה - ללמד בכל יום ויום איך שיהיה ויעבר עליו מה, אז בודאי סוף כל סוף יהיה נטהר מכל הבגדים הצואים ויתקרב להשם יתברך באמת. כי אף־על־פי שהם נסבכים באדם מאד מאד, ומתגברים בכל פעם שמתעורר האדם להשם יתברך הם מתגברים ביותר, בפרט כשרוצה לעסק בתורה ותפלה, וכמובא בכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים הנהגת הלמוד), שיש הרבה שהמצולות ים שהם הרהורים רעים ומגנים - מתגברים עליהם ביותר, בפרט בעת עסקו בתורה ותפלה, אבל אף־על־פי־כן אם לא יניח את מקומו, ויכריח מחשבתו להמשיכה לתוך התורה והתפלה בכל פעם, יהיה איך שיהיה, בודאי סוף כל סוף התורה תטהר אותו מכל הנ"ל.

כי התורה היא בחינת 'נהר שאינו פוסק וכמעין המתגבר', שאין שום טמאה ולכלוך יכול להתקים כנגדה, כי כל הטמאות והגלולים שבעולם היא שוטפת אותם ומבטלת אותם ברגע קלה, רק שהעקר שיהיה חזק בזה, כי אחר־כך הם חוזרים ומתגברים ביותר, וצריך לחזר ולברח אל התורה, וכן בכל פעם. וזהו בחינת (שבת לא.): 'קבעת עתים לתורה' - 'קבעת' דיקא, שיהיה עסק התורה בקביעות גדול, אפלו מי שאינו עוסק בתורה כל היום כי אם איזה עתים ושעות, על כל פנים צריך לזהר שיהיו אלו העתים והשעות בקביעות גדול בכל יום חק ולא יעבר, כדי שיברח בכל פעם למקור מים חיים המטהרים מכל הטמאות והבגדים הצואים וכנ"ל.

וזהו בחינת חנכה, כי ענין חנכה מבאר שם במקומו בהתורה הנ"ל, שכל התקונים הנאמרים שם נמשכים על־ידי מצות הדלקת נר חנכה. אך עדין יש לדבר ולבאר בזה, כי עקר כל התקונים הנ"ל, הם על־ידי התורה שעוסקין בכונה, עד שמעוררין שרשי נשמות ישראל המשרשין בתורה, כמו שמבאר שם, שעל־ידי־זה נתעוררין ושבין להשם יתברך, ונעשין בעלי תשובה וגרים, שעל־ידי־זה עקר עלית הכבוד מזילותא דגלותא להשלים היראה שעל־ידי־זה נעשה שלום וכו', עין שם. וזה בחינת נר חנכה, שהוא בחינת נרות המנורה הטהורה שהיא בחינת כלל התורה, כידוע, בחינת (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור", כי עקר הכבוד שהוא בחינת אור הנר של חנכה, כמו שמבאר שם, עקר עליתו על־ידי התורה כנ"ל.

וזה בחינת תקף הנס של חנכה שנעשה בכל שנה ושנה בכל דור ודור, שהוא להכניע מלכות יון הרשעה שמתגברת בכל פעם, כי מלכות יון הרשעה זה בחינת 'יון מצולה ואין מעמד', בחינת 'טיט היון' הנ"ל, שהם כלל כל המניעות והעכובים הנמשכין מבחינת הבגדים הצואים כנ"ל. ולגדל התגברותם, כמעט אפס תקוה, חס ושלום, כי הם אומרים (בראשית רבה מד, יז): 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל', כי רוצים לרחק את כל אחד לגמרי, חס ושלום, לגדל עצם השתטחותם לפניו במניעות ועכובים ומחשבות ורעיונים רעים וזרים ומטנפים מאד, שכמעט אין תקוה לצאת מהם, חס ושלום, וכמו שכתוב (איכה ג, נד): "צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי". וכמו שפרש רש"י שם, שבזמן שהאדם בא במים עד צוארו יש תקוה וכו', אבל כשצפו מים על ראשו וכו'. ואני אף־על־פי־כן "קראתי שמך ה' מבור תחתיות" וכו', עין שם. ועקר הנס והישועה להנצל מהם, נעשה על־ידי הכהנים, שהם בחינת הצדיקי אמת שנקראים 'כהנים', כמו שכתוב (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן" וכו', כמו שמבאר במקום אחר (סימן לא). הינו על־ידי הצדיקים שעוסקים בתורה תמיד ומעוררין בכל עת שרשי נשמות ישראל, שעל־ידי־זה נתעוררין הכל להשם יתברך כנ"ל, שעל־ידי־זה מתגברין בכל פעם לשבר המניעות הבאים מהבגדים הצואים כנ"ל, כי מימי התורה הקדושה מטהרין מהם וזוכין לבגדים נקיים, בחינת בגדים לבנים: