# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/15/

וזהו בחינת 'נר חנכה מוסיף והולך' (שבת כא:), בחינת "ושמן על ראשך אל יחסר". שעל־ידי תקף הנס של חנכה, שעל זה תקנו לנו להדליק נר חנכה, על־ידי־זה זוכין להוסיף ולילך ולהאיר אור התורה בכל יום יותר ויותר, עד שזוכין ליום השמיני, שהוא עקר תקף הנס, שדלק מעט השמן שמונה ימים, כי יום השמיני זה בחינת בינה אמא עלאה (תקוני זהר, תקון סט, קיט:), שהוא בחינת שרש התורה שכלולה משבעת ימים, משבע מדות, שהם בחינת שבעה קני המנורה, ושרשם בבינה, שהוא בחינת יום השמיני, ששם שרש נשמות ישראל, שצריכין לעסק בתורה עד שיעוררו על ידה שרשי הנשמות שבבינה, שהיא (בראשית ג, כ) "אם כל חי" (תקוני זהר תקון ע, קלג:), שהוא שרש התורה. וזה שנסמך בפרשת 'ואתה תצוה' שמדבר משמן המנורה, נסמך מיד פרשת בגדי כהנה. וזה בחינת הנ"ל, בחינת 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר'. כי על־ידי שמן המנורה בחינת נר חנכה, זוכין לבחינת בגדים נקיים, בגדים לבנים, שהם בחינת בגדי כהנה. ועל־כן היה הנס של חנכה על־ידי הכהנים שלובשין בגדי כהנה, שהם בחינת בגדים לבנים, וכנ"ל: