# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/16/

וזה בחינת חנכת הבית־המקדש שנמשך בחנכה, כי כל התקונים הנ"ל כלולים בבית־המקדש, כי שם בבית־המקדש - שם שרש התורה, שהם הלוחות וספר תורה שהיה מנח שם בבית קדש קדשים על האבן שתיה (יומא נג:). ועל־כן שם היו סנהדרין יושבין, כי "מציון תצא תורה" (ישעיה ב, ג). ועל־כן שם נטהרין מכל העוונות והחטאים, שהם בחינת בגדים צואים, כי על־ידי התורה היוצאת משם, נטהרין מהם כנ"ל, כי מעין מבית ה' יוצא (יואל ד, יח), שמתגבר בכל פעם - שמטהר מכל הטנופים וכנ"ל. ועל־כן שם עקר עלית הכבוד, כמו שכתוב (דברי הימים־ב ז, א): "וכבוד ה' מלא את הבית". כי שם עקר הגדלת כבוד השם יתברך וכבוד ישראל, כי שם עקר התקרבות הגרים ובעלי תשובה, כמו שכתוב (דברים לג, יט): "עמים הר יקראו" וכו'. שפרושו על הגרים כמו שפרש רש"י שם. וכמו שכתוב (ישעיה נו, ז): "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים". ועל־כן שם עקר היראה, כמו שכתוב (בראשית כח, יז): "מה נורא המקום הזה". ועל־כן קרא אברהם שם המקום ההוא, 'ה' יראה', ושם עקר השלום, כי נקרא סכת שלום (ירושלמי ברכות ד, ה). ועל־כן קרא מלכי צדק שמו שלום. והקדוש־ברוך־הוא הסכים על שניהם וקרא שם העיר ירושלים על שם יראה שלום, כמו שכתוב במדרש (בראשית רבה נו, י), הינו כנ"ל. כי עקר השלום נעשה על־ידי היראה שנשלמת על־ידי הכבוד וכו', שכל זה נעשה בבית־המקדש שעומד בירושלים וכנ"ל: