# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/2/

וזה בחינת מעלת השלם לענין בציעת הפת, דהינו כשצריכין לברך ברכת המוציא ולבצע הפת, שצריכין להדר אחר השלם. כי השלם הוא בבחינת יראה, ששם עקר השלמות כנ"ל, כי עקר היראה באה ונגשת אל האדם בעת האכילה, כמו שמבאר במקום אחר (בלקוטי תנינא סימן עז). ועקר הברכה הוא על־ידי היראה, כי דיקא על ידה יכולין להודות ולהלל להשם יתברך, שזהו בחינת הברכה בבחינת 'יראת ה' היא תתהלל'. ועל־כן צריכין להדר אחר לחם שלם, שהוא בבחינת יראה, שהוא עקר השלמות כנ"ל, כי עקר תקון האכילה הוא בבחינות המבארים בתורה הנ"ל, שהוא להמשיך שלום, שהוא על־ידי שמשלימין את היראה על־ידי הכבוד שמעלין, על־ידי שעושין בעלי תשובה וגרים וכו'.

כי עקר האכילה הוא לברר ניצוצות הקדושים שיש בכל דבר שאוכלין. ואלו הניצוצות הם בחינת ניצוצי נשמות קדושות, שנפלו ונתערבו למקום שנפלו, וכשמעלין ומבררין אותם על־ידי אכילה כראוי בברכה בכונת הלב כראוי - זהו בחינת שעושין בעלי תשובה וגרים. כי גם עקר מעלת הבעלי תשובה והגרים, הוא גם כן מה שמעלין הניצוצות והנשמות ממקום שמעלין אותם, ומשיבין אותם אל הקדשה, שזהו בחינת ברור הניצוצות על־ידי האכילה. ועל־כן גם על־ידי האכילה בקדשה, עולה ונתגדל כבוד השם יתברך כמו שמבאר במקום אחר (בהתורה 'ויבן' וכו' בסימן סז חלק א), בבחינת (יבמות כד:) "שלחן מלכים", "מלך הכבוד" וכו' (תהלים כד, ז). ועל־כן בשעת האכילה באה היראה אל האדם, כי אז נשלם היראה על־ידי עלית הכבוד - שעולה על־ידי הניצוצות שנתבררין על־ידי האכילה, שעל־ידי־זה נתגדל כבוד ה' וכנ"ל. ועל־כן צריכין להדר לברך על השלם, שהוא בבחינת יראה ששם עקר השלמות, כנ"ל: