# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/27/

וזה מה שכתוב בכונות (פרי עץ חיים פרק ד): שעקר הארת נר חנכה הוא על־ידי בחינת השם 'נחל' שהוא ראשי תבות ל' הדליק נ' ר ח' נכה, הינו בחינת התורה שהיא בחינת נחל נובע וכו', בחינת 'כנחלים נטיו', שזהו בחינת (מיכה ו, ז): "רבבות נחלי שמן". כי עקר ההדלקה להמשיך קדשת השמן, שהוא בחינת קדשת דעת התורה בלי הפסק, בבחינת 'כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק', בבחינת "ושמן על ראשך אל יחסר", דהינו שלא יפסק ויתבטל חס ושלום מדברי תורה בכל מה שיעבר עליו וכו' וכנ"ל, שזהו בחינת (במדבר ח, ד): וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא - שהוא לשון קשי ועקשנות, שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' מתחלה ועד סוף, כמבאר במקום אחר (בלקוטי תנינא סימן מח), וכנ"ל. וזהו בחינת (מלכים־א יז, יד): "כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר", הינו כנ"ל. וזה 'כד הקמח לא תכלה' על־ידי 'וצפחת השמן לא תחסר', כי נמשכת ברכה הפך הקללה שהיה על־ידי חטא אדם הראשון, שאז נמשכו הבגדים צואים כנ"ל, כי על־ידי בחינת 'וצפחת השמן לא תחסר', בחינת עסק התורה בקביעות, נתתקן כל זה כנ"ל: