# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/39/

וזה שנתברך יוסף הצדיק (דברים לג, יג): "מברכת ה' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת וממגד וכו'. וממגד וכו' ומראש הררי קדם". שברכו, בכל מיני מגדים, שהם בחינת כל מיני ברורים שמתברר הטוב והמתיקות שבמאכל שהוא בחינת מגד, שזה עקר הברכה, בחינת 'מברכת ה' ארצו', שיוצא מהקללה של חטא אדם הראשון. ועל־כן סים 'ומראש הררי קדם', ופרש רש"י: שהרריה קודמין להתבשל פרותיהן, הינו שכל הברורים של המאכלים שהם בחינת כל המגדים הנ"ל - כלם נעשים ונגמרים ממקום שהתחיל התחלת התקון, שזהו בחינת 'ומראש הררי קדם', ממקום שהתחיל ראשית בשול הפרות, כמו שפרש רש"י, שהם קודמין להתבשל וכו', שכל זה מחמת כח התורה שנקראת 'קדם' - שקדמה לעולם (בראשית רבה א, ד), כמו שכתוב (משלי ח, כג): "מראש מקדמי ארץ". ויוסף ששמר את התורה, זכה לזה שהררי ארצו קודמין להתבשל, ומשם נמשכין כל בחינת המגדים הנ"ל, שהם בחינת ברור הטוב בברור אחר ברור עד תשלום הברור האחרון, כי כלם נעשין ונגמרין על־ידי כח ההתחלה, בחינת 'ומראש הררי קדם', הינו על־ידי התורה, שמשם התחלת התקון ומשם הגמר כנ"ל, על־כן צריכין להתחזק לעסק בתורה ועבודה תמיד, אף אם יעבר עליו מה, ואז בודאי יזכה לאחרית טוב לגמר התקון והברור, וכנ"ל: