# מז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/47/

וזהו (שמות יח, א): "וישמע יתרו" - 'מה שמועה שמע ובא? קריעת ים־סוף ומלחמת עמלק' (זבחים קטז.), וכן נסמך פרשת יתרו לפרשת בשלח שמדברת מקריעת ים־סוף ומסתימת במלחמת עמלק, כמו שכתוב (שם יז, טז): "מלחמה לה' בעמלק מדר דר". כי עמלק הוא עקר זהמת הנחש, כמובא (זהר ויקהל קצד:), הינו בחינת כלל כל המונעים והמעכבים וכו' מן הקדשה, שבאים מהבגדים הצואים שנמשכין מזהמת הנחש. ועל־כן קלפת עמלק הוא אורב תמיד על כל אחד מישראל בכל עת שרוצה להתקרב אל הקדשה, והוא מתגבר בכל פעם מחדש, ועל־כן צריך השם יתברך בעצמו, כביכול, ללחם עמו בבחינת 'מלחמה לה' בעמלק מדר דר', ועקר התגברותו הוא על הגרים ובעלי תשובה, שעליהם מתגברים מאד המניעות וכו' הנמשכין מהבגדים הצואים, שהם בחינת זהמת הנחש שהוא קלפת עמלק. והכנעתו על־ידי בחינת קריעת ים־סוף, שאז היה עקר גמר יציאת מצרים והתחלתם לכנס לארץ־ישראל, כי אז נפל פרעה וחילו לגמרי, ויצאו מרשותו לגמרי, והתחילו לילך לארץ־ישראל, כמו שאמרו בהשירה (שם טו, יז): "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך".

ועקר קריעת ים־סוף היה על־ידי ארונו של יוסף, כמו שכתוב (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס" - "[וינס] ויצא החוצה" (בראשית לט, יב), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פז, ח), שזהו בחינת כח קדשת קברי הצדיקים הגדולים שזכו לתכלית שלמות שמירת הברית, שזכו ללמד וללמד וכו'.

ועל־כן כלב כשראה שמתגברים מאד עצת המרגלים שרוצים לפגם בקדשת ארץ־ישראל, על־כן הלך ונשתטח על קברי אבות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה לד:), ועל־ידי־זה זכה למה שזכה, כמו שכתוב (דברים א, לו): "אם... ולו אתן הארץ אשר דרך בה" וכו'. כמו שדרשו רבותינו ז"ל (במדבר רבה טז, ט), כי כשרוצים לבוא לארץ־ישראל שהוא כלליות כל הקדשות, מתגברים ומשתטחים המניעות והעכובים וכו' מאד מאד כמו הים והירדן, כמבאר בהתורה הנ"ל, שכל זה נמשך מהבגדים הצואים שמתגברים אז ביותר כמו ים ונהר ממש, עד שראה כלב שאי אפשר להכניעם כי אם על־ידי כח קברי הצדיקים שהם קברי האבות שהלך ונשתטח עליהם. ועל־כן כל קריעת ים־סוף היה על־ידי כח ארונו של יוסף הצדיק שהוא בחינת קבר הצדיק שעל־ידי־זה היתה עקר הגאלה, כמו שכתוב: 'ויקח משה את עצמות יוסף עמו' כנ"ל. ועל־כן היה מהלך ארונו של יוסף אצל ארון הלוחות, כי עקר קבלת התורה נמשך משם, כנ"ל (אות לו).

ועל־כן יתרו שהיה גר צדק, עקר גרותו היה על־ידי ששמע קריעת ים־סוף ומלחמת עמלק, כי שמע והבין, שאף־על־פי שהוא מלחמה גדולה ועצומה לזכות להתגיר באמת ולשוב אל הקדשה, כי הוא בחינת מלחמת עמלק שמתגבר ומתפשט ביותר בכל פעם כנ"ל, אף־על־פי־כן כבר הקדים השם יתברך רפואה למכה, שהוא בחינת קריעת ים־סוף שהיה בזכות וכח ארונו של יוסף וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה זכו לגרש שטף מים רבים, בחינת המים הזידונים, ושיהיה נפתח להם מימי החכמה והדעת, שזהו בחינת קריעת ים־סוף שברחו המים מפניהם ונפתחו להם אז מעינות החכמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכילתא בשלח ג): 'ראתה שפחה על הים' וכו', ואז נכנע ונפל פרעה וחילו לגמרי, והתחילו לילך לארץ־ישראל, שכל זה הוא בחינת הכנעת קלפת עמלק, שהוא בחינת המניעות מן הקדשה וכו' המתפשטים מאד, שבאים מהבגדים הצואים, ועל־כן אף־על־פי שאחר־כך מתגבר בכל פעם יותר, אף־על־פי־כן בכח הזה יכולים להכניעו תמיד. וכל זה שמע והבין יתרו ונתגיר בחינת 'מה שמועה שמע ובא, קריעת ים־סוף ומלחמת עמלק', כי עקר קיום הגרים ובעלי התשובה שישארו קימים בקדשתם הוא על־ידי־זה, כנ"ל: