# מח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/48/

וְעַל־כֵּן עִקַּר מַפֶּלֶת קְלִפַּת עֲמָלֵק לְגַמְרֵי, יִהְיֶה רַק כְּשֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה, יט): "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ וְכוּ' תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" וְכוּ'. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין בָּאִים אֶל הַמְנוּחָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת - הוּא מִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, אֲבָל מַכְנִיעִין אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁכְּבָר בָּאוּ אֶל הַמְנוּחָה בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נז, ב): "יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ", וּכְתִיב (אִיּוֹב ג, יז): "וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ", שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה ט, ה) עַל הַצַּדִּיקִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל יב, יג): "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ" וְכוּ'.

וְזֶה שֶׁאָמְרָה נָעֳמִי לְרוּת כְּשֶׁרָצְתָה לְהִתְגַּיֵּר (רוּת ג, יא): "וְעַתָּה בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ" וְכוּ', 'מָנוֹחַ' דַּיְקָא. כִּי זָכְתָה בְּגֹדֶל צִדְקָתָהּ, שֶׁנִּתְגַּיְּרָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁפָּשְׁטָה מֵעַצְמָהּ לְגַמְרֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְנִתְלַבְּשָׁה בִּבְחִינַת בִּגְדֵי שַׁבָּת כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְנוּחָה, עַד שֶׁזָּכְתָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשִׁיחַ שֶׁהוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן: