# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518-2/65/7/

וכן בכלליות העולם - עקר עצם היגיעות שיש עכשו למי שרוצה לכנס בעבודת ה', וכל עצם מרירות הגלות של עכשו בעקבתא דמשיחא, הוא מחמת שעכשו צריכין לברר תכלית הברור שהוא בחינת הברור הנעשה על־ידי האכילה. וזה בחינת מה שרגיל בדברי רבותינו ז"ל (ירושלמי שקלים ה, א): 'הראשונים חרשו וזרעו וקצרו ודשו וטחנו ורקדו ואנו אין לנו מה לאכל'. כי בכלליות העולם - הברור של עכשו הוא בבחינת ברור האכילה, שהוא קשה ביותר, כי אז עקר התגברות הבגדים צואים כנ"ל. כי אף־על־פי שהצדיקים הראשונים בודאי זככו את עצמן גם בבחינת הברור הזה של האכילה בשלמות, אבל בענין הברור הנעשה בכלליות העולם עדין לא נשלם הברור, כי אם בבחינת קצירה וטחינה ורקידה וכו', אבל בחינת ברור האכילה, עדין לא נשלם בכלליות העולם.

ועל־כן צריכין לסבל מרירות ויגיעות הרבה, קדם שזוכין לעשות שום דבר קטן שבקדשה, בפרט לזכות עצמו מתאוות והרהורים, כי בכל פעם יצרו של אדם מתגבר עליו, ושוטפים על לבו ודעתו רעיונים ומחשבות רעות, שהם בחינת קיא צואה ממש, וזה מחמת בחינה הנ"ל כנ"ל. וצריך עתה להתחזק מאד מאד בכל מיני התחזקות לבלי לפל בדעתו מזה כלל, רק להשתדל לגרשם מעתה, על־פי הדרכים והעצות המבארין בדבריו ז"ל.

כי כמו שעתה הבעל דבר והסטרא אחרא מתפשט ביותר ויותר מימי קדם, כמו כן לעמת זה כבר חמל עלינו השם יתברך והקדים רפואה למכה, ושלח לנו כבר צדיקים כאלה, שהשאירו אחריהם ברכה ספרים נוראים כאלה, מה שלא היה בימי קדם, אשר על ידם אנו יכולים להתחזק ולהחיות עצמנו עתה גם עתה לשאר על עמדנו, להמשיך את עצמו להשם יתברך בכל פעם, אף־על־פי שעוברים עליו שטף מים רבים מים הזידונים כאלה, רחמנא לצלן. וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום (תהלים קיט, צב): "לולא תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי". כי עקר הנחמה על־ידי התורה הקדושה שקבלנו על־ידי משה רבנו, עליו השלום, ועל־ידי כל הצדיקים האמתיים שהיו מאז ועד הנה.

כי מבאר בהתורה הנ"ל, שעקר עלית הכבוד מזילותא דגלותא, על־ידי בעלי תשובה וגרים, הוא על־ידי שעוסקין בתורה לשמה בכונה, עד שמעוררין כל שרשי נשמות ישראל המשרשין בהתורה וכו', שעל־ידי־זה נולדין נשמות הגרים ונתעוררין הפושעי ישראל בתשובה. ומבאר שם, שנשמות הבעלי תשובה וגרים הם בבחינת 'פלגא', כי עדין הם רחוקים מהקדשה מאד מחמת הבגדים הצואים וכו' כנ"ל. וצריכין לתקנם ולזככם בכל פעם ולעוררם בכל פעם. והכל נעשה על־ידי התורה שהצדיקים עוסקים בה וממשיכים לנו, שעל־ידי־זה ממשיכין הארה משרשי הנשמות שבתורה, שעל־ידי־זה מאיר נשמת כל אחד ואחד שיוכל להתגבר לסבל היגיעות והמרירות עד שיפשיט וישליך הבגדים הצואים. כי עקר התקון - על־ידי התורה, שהיא מטהרת מכל הטמאות והגלולים והטנופים הבאים על־ידי הבגדים הצואים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות טז.): "כנחלים נטיו" וכו' (במדבר כד, ו) - 'מה נחלים מעלין את האדם מטמאה לטהרה אף דברי תורה' וכו':