# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1518/63/

ענין בציעת הפת

כי איתא במאמר 'בחצצרות' (סימן ה): בענין הרעמים שצריכין לפנות את המח ממחשבות זרות ומהרהורים ותאוות שלא יחמיץ את מחו בתאוות וכו', וצריך לגער באלו המחשבות. וזה בחינת מצה לשון מריבה, בחינת (תהלים סח, לא): "גער חית קנה". ואיתא בזהר (פנחס רנב.): 'קנה חית תשבר ותעשה ממנה ה"א, ותעשה מאותיות 'חמץ' 'מצה', הינו שלא תחמיץ חכמתך. הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות - שלא תהרהר בהרהורים רעים וכו', על־ידי־זה תנצל מבחינת חמץ שהוא סטרא דמותא, כדאיתא 'מחמצת' וכו' ותאמין וכו' כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחית להא וכו', עין שם כל זה היטב: