# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/62/

זמון בשלשה ואז צריכין כוס כמבאר בזהר (פנחס רמו.), וכמובא בשלחן ערוך (ארח חיים, סימן קפב, סעיף א) שעקר הכוס בשלשה:

על־פי מה שכתב רבנו במאמר "ואכלתם אכול ושבוע" וכו' (סימן מז), שעל־ידי שבירת תאות אכילה הוא זוכה לאמת ויכול לעשות מופתים וכו', עין שם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כ:): 'וכי לא אשא פנים לישראל, שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת" והן מדקדקין מכזית ועד כביצה'. נמצא, שעל־ידי שבירת תאות אכילה שהוא בחינת שמדקדקין מכזית ועד כביצה, על־ידי־זה יש נשיאת פנים שהוא בחינת אמת, כמובא. ועל־ידי־זה מקבל השפע מארץ־ישראל שיניקתה מאמת וכו'; עין שם היטב:

והנה ברכת המזון הוא בבחינת נשיאת פנים, בחינת אמת, בחינת יעקב, בחינת ארץ־ישראל. כי על מצוה זו של ברכת המזון אמרו רבותינו ז"ל: 'וכי לא אשא פנים' וכו'. ועקר ברכת המזון בשלשה, כי אלו השלשה הם בחינת שלשה קוי אמת, בחינת 'תלת אבהן' (שלשה אבות) שיעקב כלול משלשתן, שהוא בחינת אמת. ועל־כן כשיש שלשה, אזי הסטרא אחרא דקאים על פתורא (שעומדת על השלחן) - נכנעת, כמובא. כי עקר יניקת הסטרא אחרא על־ידי פגם תאות אכילה, וכשיש שלשה שהם בחינת אמת כנ"ל - אזי נכנעת הסטרא אחרא, כי אמת הוא הפך תאות אכילה כנ"ל, וכמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל־כן על־ידי שלש, שהם בחינת שלשה קוי אמת - נכנע תאות אכילה, ואז עקר שלמות ברכת המזון, בבחינת "ואכלתם אכול ושבוע והללתם" וכו', כמבאר שם במאמר הנ"ל, דהינו שעל־ידי שבירת תאות אכילה, שהוא בחינת אמת משם מקבל ארץ־ישראל השפע ומשם 'והללתם' וכו'.

וזהו שעקר ברכת המזון הוא נתקן על ארץ־ישראל, כמו שכתוב (דברים ח, י): "וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה" וכו', כי זהו עקר ברכת המזון על־ידי ארץ־ישראל, שמשם יוצאין אמרי שפר על־ידי אמת, שהוא בחינת תפארת כלליות הגונין (כמו שמבאר שם, עין שם). וזה בחינת הכוס של ברכת המזון בשלשה, כי הכוס הוא בחינת מלכות, כידוע (זהר פנחס רמו.), והוא בחינת ארץ־ישראל שהוא גם כן בחינת מלכות (שם בראשית לג:).

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נא.): כוס של ברכה צריך שיתן עיניו בו - בחינת ארץ־ישראל שנאמר בה (דברים יא, יב): "תמיד עיני ה' אלהיך בה" וכו', כי עקר ארץ־ישראל נעשה על־ידי העינים אלו, כמבאר במקום אחר (סימן מ' בלקוטי תנינא), גם על־ידי־זה יוכל לעשות מופתים ולשנות הטבע כרצונו כנ"ל. ועל־ידי־זה נתגלה מלכותו, שיודעין שיש שליט ומושל יתברך על־ידי שנוי הטבע, וזה בחינת הכוס שהוא בחינת מלכות, הינו התגלות מלכותו כנ"ל, ועל־כן על־ידי ברכת המזון נמשך השפע, כמובא (של"ה אות קוף), כי על־ידי־זה נמשך השפע מארץ־ישראל כנ"ל, וכמבאר במקום אחר, עין שם. וזהו גם כן בחינת שלש ברכות של ברכת המזון דאוריתא, כנגד בחינת שלשה קוי האמת בחינת יעקב שכלול משלשה אבות כנ"ל:

ובזה נכון דברי רבותינו ז"ל שאמרו: ברכת 'הטוב והמטיב' תקנו על הרוגי ביתר שנתנו לקבורה. והדבר תמוה, מהו השיכות של ברכת הקבורה לברכת המזון. ועל־פי הנ"ל מקשר היטב, כי סים רבנו, נרו יאיר, שם, במאמר הנ"ל, סיום הפסוק הנ"ל 'ואכלתם וכו' והללתם' וכו' שמסים: "ולא יבשו עמי לעולם", הינו שעל־ידי אכילה בקדשה בחינת אמת נצולין מבושה, כי אמת הוא בחינת תפארת כלליות הגונין, ועל־ידי־זה נצולין מבושה, שהוא גם כן כלליות הגונין ממדות הנפולין כמבאר שם, עין שם. ועתה נכון מאד התקשרות הברכה והודאה שעל הקבורה, לברכת המזון, כי זה מבאר, שהקבורה הוא כסוי ותקון על הבושה של המת שמתבזה בין החיים, ועל־ידי הקבורה מכסין על בשתו, כי הקבורה הוא כבוד המת תקון הבושה, ועל־כן שיכה שפיר לברכת המזון שהוא בחינת אמת, שעל ידו נצולין מבושה כנ"ל.

גם ברוחניות, הקבורה הוא השבת הנפשות לנרתקן למקור שנחצבו משם, כידוע. וזה נעשה גם כן על־ידי תקון האכילה בקדשה, שעל־ידי אכילה בקדשה מעלין ומתקנין נפשות המגלגלין, ומשיבים אותן למקורם, שזהו בחינת קבורה כנ"ל. וזהו ידוע שעקר מעלת הקבורה הוא קבורה בארץ־ישראל, ועל־ידי ברכת המזון - שעל־ידה נתעורר קדשת ארץ־ישראל על־ידי בחינת אמת כנ"ל, אזי מתתקנין וחוזרין למקורן, בבחינת קבורת ארץ־ישראל כנ"ל. גם ברכת המזון שהוא בחינת אמת הוא בחינת חיים, כמבאר שם במאמר הנ"ל, שעל־כן נקרא ארץ־ישראל ארץ החיים, עין שם. והקבורה הוא גם כן בחינת חיים, כי המת שנפטר זוכה לחיים על־ידי הקבורה, שהוא תקונו, שעל־ידי־זה מתבלה הזהמא ויזדכך גופו, ויזכה על־ידי־זה לחיות בתחית המתים. נמצא, שהקבורה הוא חיים ממש, ומחמת כל הנ"ל תקנו ברכת הטוב והמטיב על הקבורה אצל ברכת המזון כנ"ל. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:

שיך לעיל

ועל־כן ברכת המזון צריך זמון - להזמין הקדשה, כמובא (זהר בלק קפו:), כי אנו רוצים לעורר כאן קדשת ארץ־ישראל, כי ישראל יש להם כח לעשות ארץ־ישראל, בכל מקום שהם, אפלו בחוץ־לארץ, כמובן בדברי רבנו נרו יאיר בכמה מאמרים (בסימן מד סא), וכאן אנו עושים ומעוררים קדשת ארץ־ישראל על־ידי ברכת המזון, שהוא בחינת אמת, ועל־ידי הכוס שנותן עיניו בו, שעל־ידי־זה נעשה בחינת ארץ־ישראל כנ"ל. ועל־כן צריך הזמנה, כדי להזמין הקדשה חדשה שאנו עושין ומעוררין עתה, הינו קדשת ארץ־ישראל שנעשה כאן כנ"ל: