# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/63/12/

וזה בחינת קרבנות הנשיאים שהקריבו לחנכת המזבח שקורין בהם בחנכה, כי זה בחינת כל הקרבנות, שכלם היו על־ידי הכהן שהוא בחינת אהבה ששורה אצל הנקדה, שהיה לו כח להעלות החיות מאהבות הנפולין שהם אהבות הבהמיות, שמהם באים כל החטאים. וזה בחינת שהיו מביאין בהמה אצל הכהן והכהן היה מקריבה לקרבן, כי הוא היה מעלה אהבות הבהמיות אהבות הנפולין אל אור הנקדה הקדושה ששם שורה אהבה דקדשה, בחינת כהן, שעל־ידי־זה נתבטלין כל התאוות וכל החטאים בחינת 'על [כל] פשעים תכסה אהבה' כנ"ל.

וזה בחינת קרבנות של חנכת המזבח שהקריבו הנשיאים דיקא, כי הנשיאים הם בחינת צדיקי הדור, שהם בחינת נקדה הכללית, שמהם מאירין כל הנקדות של כל אחד. ועל־כן עקר החנוך על ידם, כי חנכת המזבח, דהינו לחנכו בקדשה ולהעלותו מחל לקדש - זה נעשה רק על־ידי בחינת אור הנקדה הנ"ל, שעל־ידי־זה עולין מחל לקדש על־ידי שמתקשרים אל הנקדה וכו' וכנ"ל. ועל־כן חנכת המזבח היה על־ידי קרבנות הנשיאים, שהם בחינת נקדה הכללית, בחינת 'צדיק מושל'. ועל־כן היה להם כח לחנך את המזבח ולהעלותו מחל לקדש על־ידי אור נקדתם, בחינת נקדה הכללית, שעל־ידי־זה מקשרין הלב ומכניעין ומבטלין חיות הסטרא אחרא, ועל־ידי־זה נתחנכין ועולין מחל לקדש. כי המזבח והבית־המקדש הם בחינת לב, כמו שכתוב (דברי הימים־ב ז, טז): "והיו עיני ולבי שם", ושם היו עיניהם ולבם של כל ישראל תלויות לכפר עליהם, על־ידי אור הנקדה בחינת אבן שתיה, כנ"ל: