# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/63/13/

וזה בחינת חנכה - לשון חנוך, כי עקר החנוך של כל אדם בעבודת ה' הוא על־ידי בחינה הנ"ל במאמר הנ"ל, הינו על־ידי אור הנקדה הנ"ל, דהינו שמקבל מאור הנקדה של הצדיק, ואחר־כך מקבל כל אחד מחברו וכו' כנ"ל, ואחר־כך מניה וביה על־ידי שמדבר בינו לבין קונו ועל־ידי־זה מאיר הנקדה. ועל־ידי־זה מקשר את הלב להשם יתברך ונתבטלין כל החרפות והשבירות, דהינו אהבות רעות וכו' ועולה מחל לקדש. נמצא, שעקר החנוך לכנס אל הקדשה הוא על־ידי הנקדה הנ"ל, הינו על־ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו, שעל־ידי־זה דיקא מאירה הנקדה, כנ"ל: