# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/63/16/

וזה בחינת (שבת כא:): 'מצות נר חנכה משעת יציאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק', יציאת הכוכבים זה בחינת (דניאל יב, ג): "מצדיקי הרבים ככוכבים", הינו אור הנקדות הנ"ל שהם בחינת 'מצדיקי הרבים', כי על ידם נכנסין אל הקדשה כנ"ל, והם בחינת 'צדיק'. ועל־כן נקראים הנקדות הנ"ל 'מצדיקי הרבים'. וזהו 'ככוכבים' בחינת (תהלים קמח, ג): "כוכבי אור", כי הנקדה מאירה כנ"ל בבחינת (שם צז, יא): "אור זרע לצדיק" וכו'. וזהו 'עד שתכלה רגל מן השוק'. כי כשהלב משקע בחרפות, דהינו בתאוות - זה בחינת (משלי ה, ה): "רגליה ירדות" וכו', ועל־ידי אור הנקדה - נתבטלת שבירת לב שהוא בחינת סטרא דמותא, ועולין רגלי הקדשה מהסטרא אחרא. וזהו 'עד שתכלה רגל מן השוק' שהוא מקום הסטרא אחרא, כמובא (פרי עץ חיים סוד חנכה). כי על־ידי אור הנקדה נתבטל חיותם, על־ידי שמקשרין הלב אל הנקדה כנ"ל, שזהו בחינת נר חנכה כנ"ל.

ועל־כן ימי חנכה הם ימי תפלה והודאה, כמו שאומרים (תפלת 'על הנסים'): 'וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל' וכו', כי עקר התפלה וההודאה הוא בבחינת אור הנקדה הנ"ל, שמאירין 'פי ידבר חכמות' אל הלב וכו' כנ"ל, כמבאר במאמר הנ"ל, שזהו בחינת תפלה, עין שם כל זה היטב היטב. ובשביל זה קורין פרשת 'מקץ' בחנכה, כי זאת הפרשה מדברת מיוסף הצדיק שזכה להיות מלך, בחינת (בראשית מב, ו): "יוסף הוא השליט". וכל בני ישראל באו אליו, כי כלם צריכים לקבל ממנו, כי הוא בחינת נקדה הכללית כנ"ל, וזה בחינת נר חנכה כנ"ל:

שיך לעיל, לענין ברכת המזון

וזה בחינת (בראשית מג, לד): וישתו וישכרו עמו - ודרשו רבותינו ז"ל (שבת קלט.): 'מיום שפרש יוסף מאחיו - לא שתו יין' וכו'. כי אי אפשר לשתות יין כי אם כשנתועדים ונתקבצים יחד כל בני ישראל עם יוסף הצדיק, דהינו בחינה הנ"ל, כשמאיר הנקדה שהיא בחינת יוסף הוא השליט וכו' בכל ישראל וכו' כנ"ל, שאז נתבטל חרפת לב וכו', ואז היין הוא בבחינת (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב" וכו' כנ"ל. וזה בחינת ברכת המזון על כוס של יין (ארח חיים, סימן קפב, סעיף ב), כי על־ידי ברכת המזון ממשיכין הארת הנקדה בשלמות וכו' כנ"ל. ואז היין בקדשה כנ"ל בחינת וישתו וישכרו עמו - 'עמו' דיקא, הינו על־ידי שנתקרבו בני ישראל אל הנקדה שהיא בחינת יוסף, כנ"ל.

וזה בחינת שמן ערב קדם ברכת המזון, שהיו נוהגים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נג:): "והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ה'" וכו' (ויקרא כ, ז) – 'זה שמן ערב' וכו'. הינו בחינת שמן ויין, כי שמן הוא בחינת אור הנקדה של הצדיק, בחינת "שמן משחת קדש" וכו' כנ"ל, שזהו בחינת שמן של נר חנכה וכו' כנ"ל. וזה אנו ממשיכין קדם ברכת המזון, כדי שתאיר הנקדה על־ידי ברכת המזון בשלמות, שאז מקשרין הלב אל הנקדה כנ"ל, כדי להמשיך שביעה, בחינת שבע שני השבע הנמשכין מיוסף הצדיק, שהוא הנקדה המבטל חרפת רעב וכו' כנ"ל, בחינת כוס יין של ברכת המזון, כי כשמאיר הנקדה - אז עקר שלמות הקדשה על־ידי היין דיקא, בחינת כוס של ברכה, שהוא על היין דיקא, בחינת (ברכות לה.): 'אין אומרים שיר' וכו', כי היין הוא בבחינת לב, ועל־ידי היין מקשרין הלב אל הנקדה שמאירה על־ידי ברכת המזון וכו' כנ"ל. ועל־כן שכור מתר לברך ברכת המזון (ארח חיים, סימן קפה, סעיף ד), בחינת (בראשית מג, לד): "וישתו וישכרו עמו", 'עמו' דיקא וכו', כנ"ל.

וזה בחינת הצדקה שנותנין בחנכה (מגן אברהם, ארח חיים, סימן תרע) - זה בחינת (תהלים לז, כא): "צדיק חונן ונותן", כי אהבה דקדשה שהוא בחינת חסד בחינת אברהם, שורה אצל הנקדה שהיא יוסף הצדיק, ועל־כן 'צדיק חונן ונותן', כי שם שורה אהבה דקדשה, בחינת אהבת חסד, ועל־כן הוא גומל חסד עם הכל, בחינת 'הזן את העולם כלו בטובו בחן ובחסד', אין טוב אלא צדיק בחינת "צדיק חונן ונותן". וזה בחינת (בראשית מז, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו" וכו'. ועל־כן בחנכה שצריכין להמשיך אור הנקדה על־ידי נר חנכה - שתאיר בחינת הנקדה אצל כל אחד ואחד כנ"ל, על־כן מרבין בצדקה אז בחינת 'צדיק חונן ונותן' וכו' כנ"ל: