# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/63/8/

וזה בחינת כוס של ברכת המזון שצריך עשרה דברים (ברכות נא.), כי הנקדה הנ"ל הוא בחינת יוד, בחינת קדש, כי הכוס הוא בחינת מלכות פה, כידוע (זהר פנחס רמו. תקוני זהר יז.), בחינת "כוס ישועות אשא" (תהלים קטז, יג) הנאמר בדוד המלך, עליו השלום. ושם בבחינת מלכות פה מאיר הנקדה הנ"ל, שהוא בחינת מלאפום, כנ"ל במאמר הנ"ל. ועל־ידי הנקדה זו מעלין ומקשרין הלב אל הנקדה ומבטלין חרפת לב וכו' כנ"ל.

וזה בחינת היין של כוס של ברכה, כי עקר תקון היין הוא על־ידי הנקדה הנ"ל שהיא בחינת צדיק, בחינת תקון הברית, בבחינת (ברכות סג.): 'כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין', כי אי אפשר לשתות יין בקדשה כי אם על־ידי בחינת תקון הברית. ואז הוא בבחינת (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב" על־ידי שנתבטלין חרפת לב, כי היין כלול משני בחינות, כידוע, "זכה נעשה ראש" וכו' (יומא עו:). כי שם עקר הברור והתקון, כי עקר השבירה היה על־ידי חטא אדם הראשון על־ידי אכילת עץ הדעת. ועץ הדעת הוא בחינת יין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט, ה): 'סחטה ענבים ונתנה לו'. ועל־כן 'אין אומרים שיר אלא על היין' (ברכות לה.), כי כל השירות הם בבחינת 'לב' כדי לעורר ולקשר הלב להשם יתברך, כנראה בחוש, שעל־ידי השיר והזמר והנגון נתעורר הלב מאד להשם יתברך, בבחינת "לבי ובשרי ירננו אל אל חי" (תהלים פד, ג). ועל־כן 'אין אומרים שיר אלא על היין', כי זה עקר תקון של השיר לקשר הלב אל הנקדה שבפה, כדי שעל־ידי־זה יתתקן היין שיהיה בבחינת 'ויין ישמח לבב אנוש'. וזה בחינת ברכת המזון בשלשה על הכוס של יין, כי אז מאיר הנקדה בשלמות וכו', כנ"ל: