# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/64/18/

וְזֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין בַּחֲנֻכָּה (מָגֵן אַבְרָהָם, אֹרַח חַיִּים, סִימָן תרע), בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן תַּאֲוַת מָמוֹן, לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הַשֶּׁפַע כְּפוּלָה הַנִּמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַבְּרָכָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשֶּׁמֶן שֶׁל חֲנֻכָּה, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ט, ח): "וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר". 'אַל יֶחְסָר' דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם חִסָּרוֹן. בְּחִינַת (מְלָכִים־א יז, יד): "צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר" וְכוּ'. כִּי הַשֶּׁמֶן הוּא בְּחִינַת מֹחִין, בְּחִינַת 'שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ' כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הַמֹּחַ וְהַדַּעַת אֵין חָסֵר לָאָדָם שׁוּם חִסָּרוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (נְדָרִים מא.): 'דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ' וְכוּ'. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁנִּשְׁלַח בְּרָכָה בִּמְעַט הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלַק שְׁמוֹנָה יָמִים, הַיְנוּ בְּחִינַת בְּרָכָה וְשֶׁפַע כְּפוּלָה הַנִּמְשָׁךְ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּחֲנֻכָּה אָנוּ עוֹסְקִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל: