# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/64/22/

ועל־כן עקר ברכת הזמון בשלשה, כי כשיש שלשה מישראל אז עקר ההתפארות, כי עקר ההתפארות הוא בבחינת יעקב, שהוא בחינת תפארת, כידוע (זהר ויצא קנז:). ויעקב משלש באבהן, כי כלול משלשתן (שם שמיני לח:), וכל ישראל נקראין על שם 'יעקב' שנקרא 'ישראל', ושם עקר ההתפארות בבחינת (ישעיה מט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר". וזה בחינת קדשה משלשת, כי ההתפארות הם בחינת תפלין מחין שנקראים קדש כידוע בחינת (שמות לט, ל): "פתוחי חותם קדש לה'". כי עקר הקדשה הוא ההתפארות בבחינת (יחזקאל לח, כג): "והתגדלתי והתקדשתי". שהגדלת שמו יתברך, דהינו ההתפארות שהוא כבודו וגדלתו יתברך, בחינת (אסתר א, ד): "יקר תפארת גדולתו", זה עקר קדשתו יתברך, בחינת 'והתגדלתי והתקדשתי' - שנתגדל ונתקדש שמו יתברך על־ידי ההתפארות שמקבל מישראל. וההתפארות הוא בחינת כלליות הגונין, ועקר הגונין הם בחינת תלת גונין דעינא שמאירין לבת עין (זהר כי תצא רפ:), שזהו בחינת קדשת ישראל שכלולים משלשה אבות, שהם בחינת תלת גונין דעינא, שעל ידם עקר ההתפארות. ועל־כן הקדשה משלשת, כי ההתפארות היא הקדשה וכנ"ל, כי ההתפארות על־ידי קיום התורה, שהיא בכל בחינותיה משלשת כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח:): 'בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאה, על־ידי תליתאה, ביום תליתאה' וכו'.

ועל־כן ברכת הזמון שאז עקר התגלות ההתפארות הוא בשלשה, כי עקר ההתפארות הוא בחינת שלשה, בחינת תלת אבהן, תלת גונין. קדשה משלשת וכו' כנ"ל. ואז עקר חיוב הכוס של ברכת המזון, כי הכוס הוא בחינת התגלות ההתפארות שמתגלה בשלשה דיקא כנ"ל. וזה בחינת שלשה ברכות של ברכת המזון: