# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/64/23/

וזה בחינת שלשה סעדות של שבת, כי עקר התגלות ההתפארות בחינת ארץ־ישראל הוא בשבת, שאז עולין כל המצוות לפני השם יתברך, והשם יתברך מתפאר בהם, כמו שכתב רבנו ז"ל על פסוק "צדק לפניו יהלך" וכו' (סימן קלט, רעז). ועל־כן אז 'אנפהא נהירין בנהירו עלאה' [פניה מאירות באור עליון] (זהר תרומה קלה:), על־ידי אור ההתפארות של ישראל. ועקר התגלות ההתפארות הוא על־ידי הצדיק כנ"ל, שהוא בחינת משה. וזהו בחינת: כליל תפארת נתת לו וכו' שאומרים בשבת. וזה בחינת: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדלה וכו' (תפלת מנחה לשבת). נמצא, שעקר ההתפארות בשבת. ועל־כן אז מצוה גדולה לאכל סעדת שבת, כי עקר ההתגלות ההתפארות הוא בשעת האכילה הקדושה שהוא בחינת אכילה של שבת. ועל־כן צריכין לאכל שלש סעדות בשבת, כי ההתפארות כלול משלש כנ"ל, ואלו התלת גונין שהם כלל ההתפארות, מאירין לבת עין, שהוא בחינת כוס של ברכה, בחינת מלכות דוד, בחינת ארץ־ישראל שמקבלת כל ההתפארות, כי משם עקר קדשת ארץ־ישראל כנ"ל. וזהו בחינת ברכת המזון בשלשה על הכוס שאז עקר שלמות מצות ברכת המזון, כי אז מזמנין בשלשה על הכוס, שכל זה הוא בחינת שלמות התגלות ההתפארות שעל־ידי־זה מתגלה ביותר קדשת ארץ־ישראל, שזהו עקר מצות ברכת המזון, כנ"ל: