# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/64/3/

וזה בחינת כוס של ברכת המזון, כי אנו צריכין עתה להמשיך קדשת ארץ־ישראל, שזהו עקר מצות ברכת המזון, בחינת "ואכלת ושבעת וברכת וכו' על הארץ" וכו'. ועקר קדשת ארץ־ישראל נמשך על־ידי ההתפארות וכו' כנ"ל. על־כן צריכין להביא כוס של ברכת המזון, כי כוס יין של ברכה הוא בחינת התפארות ושמחה כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר קדשת ארץ־ישראל כנ"ל.

וזה בחינת כוס של ברכת המזון - צריך לתן עיניו בו, כי עקר קדשת ארץ־ישראל נמשך על־ידי העינים, על־ידי שמסתכלין על ההתפארות, שעל־ידי־זה בכל מקום שמסתכל נעשה ארץ־ישראל כנ"ל, ועל־כן צריכין לתן עיניו בכוס של ברכת המזון, כי היין של ברכה יין המשמח הוא בחינת ההתפארות כנ"ל, ועל־ידי שמסתכלין על זה ההתפארות - נעשה ארץ־ישראל שהוא בחינת מלכות, בחינת כוס של ברכה, כידוע (זהר פנחס רמו.), שכוס של ברכה הוא בחינת דוד, בחינת (תהלים קטז, יג): "כוס ישועות אשא", בחינת מלכות, שזהו בחינת ארץ־ישראל, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. נמצא, שכוס של ברכה המלא יין דקדשה - זה בחינת ארץ־ישראל שמקבל ההתפארות של ישראל, שמשם עקר קדשת ארץ־ישראל כנ"ל. כי היין שבכוס הוא בחינת ההתפארות בחינת שמחה כנ"ל, והכוס בעצמו שהוא בחינת מלכות, כי 'כוס' בגימטריא 'אלהים', כמובא בכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים, חג המצות, פרק ב), ואלהים הוא בחינת מלכות, כמו שכתוב (שם עד, יב): "ואלהים מלכי מקדם" וכו'. ועל־כן הכוס שהוא בחינת מלכות - הוא בחינת ארץ־ישראל, שהוא בחינת מלכות, כידוע. נמצא, שהכוס היא בחינת מלכות, בחינת ארץ־ישראל, שמקבלת קדשתה מההתפארות של ישראל, שהוא יין דקדשה יין המשמח שבכוס, כנ"ל.

ועל־כן צריכין לתן בו עיניו, כי העקר תלוי בעינים, כי על־ידי שמסתכל בעיניו על ההתפארות, על־ידי־זה נעשין עיניו בבחינת "עיני ה'", ואזי בכל מקום שהוא מסתכל בעיניו - נעשה ארץ־ישראל כנ"ל. ועל־כן צריך להסתכל בעיניו בכוס של ברכה - כדי לעשות בחינת ארץ־ישראל על־ידי־זה, על־ידי שמסתכל על היין ועל הכוס, שעל־ידי־זה ממשיך ההתפארות לעיניו, וחוזר וממשיך לבחינת הכוס שהוא בחינת מלכות, בחינת ארץ־ישראל, דהינו לקדש האויר בבחינת ארץ־ישראל על־ידי העינים, כנ"ל: