# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/64/9/

וזה בחינת חנכה, כי הדלקת נר חנכה הוא להמשיך ולגלות אור ההתפארות הזאת, מה שהשם יתברך מתפאר תמיד עם עמו ישראל, ומשם ממשיכין האור הגדול הזה שממנו מדליק ומאיר אור הנר של חנכה שהוא פרסומי נסא, שמעיד ומפרסם תקף הנסים שהשם יתברך עושה עמנו בכל דור ודור, וכל זה מחמת גדל אהבתו את עמו ישראל שהוא מתפאר בנו בכל דור ודור, שמחמת זה הוא עושה עמנו נסים ונפלאות בכל דור ודור. כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתו ולהעבירם על חקי רצונו, כי התקנאו בההתפארות שהשם יתברך מתפאר בנו על־ידי קיום התורה והמצוות, ורצו לבטל את התורה, חס ושלום, ואמרו (בראשית רבה ב, ד): 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל', שהוא הפך ההתפארות מה שאנו מתפארין בו יתברך שהוא אלהינו ואנחנו עמו, והם רצו לבטל זאת ההתפארות, שזהו גם כן בחינת בטול ההתפארות של השם יתברך שהוא יתברך מתפאר בנו, כי הא בהא תליא ושניהם אחד. כי כפי קיום התורה והמצוות, וכפי ההתפארות והשמחה שאנו מתפארין ושמחין בו יתברך, כמו כן הוא יתברך שש ומתפאר בנו, כמו שכתוב (דברים כו, יז־יט): "את ה' האמרת וה' האמרך היום וכו' ולתתך עליון וכו' לתהלה ולשם ולתפארת" וכו'.

ועל־כן כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, נעשה הנס בנרות המנורה, וקבעו לדורות להדליק נר חנכה, כי עקר האור נמשך מאור ההתפארות הזאת, שהשם יתברך מתפאר בישראל במעשיהם הטובים שזה עקר האור, כמו שכתוב (בראשית א, ד): "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך", ואמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה ב, ה): "אור" – 'אלו מעשיהם של צדיקים' וכו', וכמו שכתוב (משלי יג, ט): "אור צדיקים ישמח". ועל־כן נעשה מההתפארות הזאת אור העינים, כמו שכתוב בהתורה הזאת, שהתפארות הזאת נעשה בחינת תפלין מחין, והם בוקעין בעינים ומשם נמשך אור העינים, שעל־ידי־זה נעשה קדשת ארץ־ישראל כנ"ל. כי עקר האור נמשך מאור ההתפארות הזאת שהשם יתברך מתפאר בישראל, שאז מאיר אור גדול בכל העולמות, ונדלקין ומאירין כל הנרות והאורות העליונים, כמו שאיתא בזהר הקדוש: לאדלקא שרגין ולאנהרא בוצינין וכו' [להדליק נרות ולהאיר את המנורות], ומאור ההתפארות הזאת אנו ממשיכין אור הקדוש והנורא הזה של נר חנכה הקדוש, על־ידי תקף הנס שעשה השם יתברך עמנו אז, שעל־ידי־זה נתגלה ההתפארות שהשם יתברך מתפאר בנו עדין בכל דור ודור, ועושה נסים ונפלאות גדולות בשבילנו, ועל־ידי התגלות ההתפארות מאירין כל האורות כנ"ל, ומשם אנו ממשיכין אור הנר של חנכה כנ"ל.

וזה האור הקדוש של נר חנכה מצוה לראותו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת כג.): 'הרואה נר חנכה מברך' וכו'. וכמו שאומרים: 'הנרות הללו קדש הם וכו' אלא לראותן בלבד', כי עקר הדלקת נר חנכה הוא להמשיך למטה אור ההתפארות הזאת, כדי לזכות לראות אור ההתפארות הזאת, כדי לזכות על־ידי־זה להרגיש טעם המתוק והקדוש של ארץ־ישראל כמבאר בהתורה הנ"ל, שמי שרואה זאת ההתפארות אזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה האויר בבחינת ארץ־ישראל וכו', ונתעורר תשוקה חדשה וחשק נמרץ לארץ־ישראל כמובן בהתורה הנ"ל. כי בחנכה צריכין להמשיך קדשת ארץ־ישראל לתקן פגם המרגלים שהוציאו דבה על הארץ ופגמו בארץ־ישראל, כמו שכתב רבנו בהתורה "כי מרחמם ינהגם" (לקוטי תנינא סימן ז) שכפי ה'סלח נא' שפועלין ביום הכפורים כן זוכין לקדשת חנכה. כי משה רבנו עליו השלום בקש 'סלח נא' על חטא המרגלים וכו', נמצא שבחנכה צריכין לתקן חטא המרגלים שדברו על ארץ־ישראל, על־כן אנו צריכין עכשו לגלות הטעם הקדוש של ארץ־ישראל. וזה נעשה על־ידי הדלקת נר חנכה שעל־ידי־זה נתגלה אור ההתפארות מה שהשם יתברך מתפאר בישראל שעל־ידי־זה נמשך קדשת ארץ־ישראל בכל מקום שמסתכלין בו, כי נמשך בחינת 'אוירא דארץ־ישראל מחכים' וכו' על־ידי אור ההתפארות שהוא בחינת מחין תפלין.

וזה בחינת השמן של נר חנכה שהוא בחינת מחין תפלין, בחינת (קהלת ט, ח): "ושמן על ראשך אל יחסר", הנאמר בתפלין כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת קנג.), כי המחין הם בחינת 'שמן משחת קדש' כידוע, ועל־ידי־זה נמשך קדשת ארץ־ישראל בכל מקום שמסתכלין בו. ואזי מרגישין טעם של ארץ־ישראל וחוזרין ומשתוקקין באמת לארץ־ישראל, ובזה מתקנין פגם המרגלים שהוציאו דבה על ארץ־ישראל. ועל־כן צריכין לראות ולהסתכל בנר חנכה, כדי להסתכל על אור ההתפארות הזאת, שהוא בחינת אור הנר של חנכה, כדי לזכות על־ידי־זה לעשות ארץ־ישראל בכל מקום - שהוא יסתכל שם. ואזי יחזר וישתוקק לארץ־ישראל, ובזה יתקן פגם המרגלים שפגמו בארץ־ישראל, כנ"ל: