# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/65/2/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יט, ב): אַרְבָּעָה פָּתְחוּ בְּאַף, וְהֵם: הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית ג, א): "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים" וְכוּ'. וְשַׂר הָאוֹפִים שֶׁאָמַר (שָׁם מ, טז): "אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי" וְכוּ'. וַעֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ (בַּמִּדְבָּר טז, יד): "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ" וְכוּ'. וְהָמָן שֶׁאָמַר (אֶסְתֵּר ה, יב): "אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר" וְכוּ'. כִּי כָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נִמְשָׁךְ דֵּעוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ מֵעֲצַת הַנָּחָשׁ שֶׁהִטְעָה אֶת הָאָדָם שֶׁנִּמְשַׁךְ מִלִּמּוּדִים הַנְּפוּלִים הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הֵם ד', כְּנֶגֶד ד' אַלְפִין הַנַּ"ל, כִּי הֵם פָּגְמוּ בָּאַלְפִין הַנַּ"ל וְנַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף תֻּקְפָּא דְּדִינָא. כִּי הַד' אַלְפִין בַּקְּדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲסָדִים גְּדוֹלִים, בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁפּוֹגְמִין בָּהֶם - נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת וַעֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין וַחֲרוֹן אַף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סִפְרִי פָּרָשַׁת רְאֵה): 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה־זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'. וְעַל־כֵּן אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנַּ"ל פָּתְחוּ כֻּלָּם בְּאַף, כִּי נַעֲשָׂה אֶצְלָם מֵאָלֶף אַף כַּנַּ"ל, כִּי כֻּלָּם פָּגְמוּ עַל־יְדֵי תּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לָמְדוּ לִמּוּד שֶׁאֵינוֹ אֱמֶת וְדִמְיוֹן שֶׁל שֶׁקֶר כְּמוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁאָמַר (בְּרֵאשִׁית ג, א): "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן". וְעַל־יְדֵי־זֶה רָצָה לִלְמֹד עִמָּהֶם לְהַתִּיר אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ'.

וְכֵן שַׂר הָאוֹפִים אָמַר: 'אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי'. וְרָצָה לְדַמּוֹת לְהַשְׁווֹת חֲלוֹמוֹ לַחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים, מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל.

וְכֵן עֲדַת קֹרַח שֶׁאָמְרוּ: 'אַף לֹא אֶל אֶרֶץ' וְכוּ'. וְרָצוּ לְהַטְעוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הִטְעָה אוֹתָם. וְלָמְדוּ קַל וָחֹמֶר שֶׁל שְׁטוּת: 'וּמַה חוּט אֶחָד שֶׁל תְּכֵלֶת פּוֹטֵר אֶת הַטַּלִּית' וְכוּ' (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יח, ג). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר פְּגָמָם הָיָה עַל־יְדֵי לִמּוּדִים פְּגוּמִים וּנְפוּלִים הַנַּ"ל.

וְכֵן הָמָן שֶׁאָמַר: 'אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר' וְכוּ'. וְלָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ וְנִתְגָּאָה מְאֹד עַל־יְדֵי־זֶה עַד שֶׁרָצָה לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל הָיָה לְרָעָתוֹ, כִּי גֶּחָלִים הָיְתָה חוֹתָה עַל רֹאשׁוֹ בָּזֶה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתוֹ עַל הַמִּשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה טו:).

נִמְצָא, שֶׁכָּל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה פָּגְמוּ עַל־יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ לִמּוּדִים רָעִים הַנִּמְשָׁכִין מִתּוֹרוֹת הַנְּפוּלוֹת מִד' אַלְפִין הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כֻּלָּם פָּתְחוּ בְּאַף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶקֵּשׁ וְדִמְיוֹן שֶׁקֶר הַנִּמְשָׁךְ מִתֹּקֶף הַדִּין וַחֲרוֹן אַף, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְעַל־כֵּן רָצוּ לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא בְּדִמְיוֹן שֶׁקֶר וְכָזָב וְכַנַּ"ל: