# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1602/65/4/

הכלל לעבדא, שצריכין להתפלל מאד להשם יתברך שינצל מלמודים רעים הנמשכין מבחינת התורות הנפולות הנ"ל, כי הרבה הרבה נשקעו בזה, כי הכל חפצים ליראה את השם יתברך, בפרט בני הנעורים, שמחמת שעדין לא נתעו כל כך ואינם רחוקים משרשם כל כך, על־כן על־פי רב הם משתוקקים ומתגעגעים מאד להתקרב לעבודת השם יתברך. אבל הרבה מתרחקים מחמת דעות רעות וסברות כוזביות של המתנגדים אל האמת הנ"ל - שמקבלין תורות הנפולות שמהפכין דברי אלהים חיים, ואומרים שאסור להתפלל בכח וביגיעות ובמסירת נפש, ותולין עצמן באילן גדול כאלו קבלו כך מצדיק גדול ותולין בו בוקי סריקי, כי חלילה לחשב כזאת על צדיק אמתי, רק הם בודים מלבם סברות שקר כאלה, שנמשכין מלמודים פגומים מאלפין הנפולים הנ"ל. על־כן "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" - שיזכה למצא איש אמת שיקבל ממנו למוד אמתי הנמשך מתורת אמת בלי שום פסלת ושקר ובלי שום סברא מחלפת כלל. כי גם אצל בני אדם פשוטים נמצאים סברות מחלפות שמהפכים האמת, בפרט כל הנפילות שנופלים בדעתם מחמת מעשיהם אשר לא טובים ונתרחקים על־ידי־זה יותר מהשם יתברך, חס ושלום - הכל הוא מחמת למודים פגומים הנ"ל, שהבעל דבר מכניס בלבו כאלו אי אפשר לו עוד להתקרב להשם יתברך, כיוצא באלו הסברות של שקר שנכנסין בלב בני אדם שכלם נמשכין מתורות הנפולות הנ"ל. על־כן צריכין להתפלל הרבה להשם יתברך להנצל מזה: